ערר 29 22 שרון שמואל וחלמיש

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר ארנונה מס' 29/22

שליד עיריית פתח תקווה

העוררים:

שרון שמואל וחלמיש

ע"י ב"כ עו"ד רן אברון

מרח' רבי יוסף קארו 20 אלעד

-נ ג ד -

המשיב:

מנהל הארנונה של עריית פתח תקווה

ע"י ב"כ עוה"ד שרה פריש מ.ר. 6542 ו/או אהרון שפרבר מ.ר

14951 ו/או אריאל ליבר.

החלטה

1. כללי הערר עניינו בדחיית השגה אשר הוגשה ע"י העוררים על חיוב ארנונה בגין נכס שמספרו בספרי העירייה

73503100032 (להלן: "הנכס") המצוי בפתח תקווה, ע"ש העוררים.

2. העוררים הגישו השגה בגין חיוב ארנונה לשנת מס 2022 ביום 10.03.22 אשר נדחתה על ידי המשיב ביום

28.04.22.

3. עקב דחיית ההשגה הגישו העוררים כתב ערר ביום 15.05.2022.

4. טענות העוררים:

א. העוררים טוענים כי תשובת המשיב להשגה אשר התקבלה אצל בא כוחם ביום 9.5.2022 מתייחסת לנכס

נוסף שמספרו 73503100030 שבגינו לא הוגשה ההשגה על ידי העוררים.

ב. העוררים טוענים שמבדיקת נתוני השטח שצורפו להודעת השומה של המשיב , גילו כי שטח הקרקע

התפוסה הכולל בו מחזיקים העוררים קטן מהשטח בו חויבו העוררים, ועל כן לא ברור על מה מסתמך

המשיב.

ג. העוררים טוענים כי צירפו מדידה של מודד מוסמך להשגה שהוגשה, בה מפורטים השטחים וסוגי

השטחים בהם העוררים מחזיקים.

ד. העוררים טוענים כי ההשגה שהגישו נדחתה ע"י המשיב ללא כל נימוק או הסבר המניח את הדעת, תוך

חוסר בהתייחסות ובדיקה מינימלית של טענות העוררים.

ה. העוררים טוענים כי המשיב לא צירף לתשובתו תשריט מדידה הסותר את המדידה שצורפה להשגה ולא

טרח לבדוק את המדידה אשר צורפה להשגה ו/או לא צירף דוח פקח שביצע את המדידה בשטח בעקבות

ההשגה.

ו. זאת ועוד טוענים העוררים כי נטל הראיה במקרה דנן עבר אל המשיב, שכן העוררים צירפו מדידה של

מודד מוסמך שלא נסתרה על יד י המשיב בתשריט מדידה או כל ראיה אחרת, הסותרת את טענת

העוררים.

ז. לטענת העוררים הם עמדו בנטל הראיה בכך שצירפו תשריט מדידה של מודד מוסמך להשגה שהוגשה,

תשריט אשר לא נבדק או נסתר על ידי ראיה אחרת מטעם המשיב.

ח. העוררים טוענים כי גם במידה והמשיב היה מצרף לתשובתו תשריט מדידה של מודד מוסמך אחר,

המקובל הוא שכאשר מוגשים תשריט מדידה סותרים בין הצדדים, המודדים של הצדדים מבררים את

הנושא בשטח לשם בירור המחלוקת.

ט. העוררים טוענים, כי במידה והמשיב היה בודק את טענות העוררים בטרם השיב על ההשגה, הוא לא

היה דוחה את ההשגה באופן גורף כפי שעשה בעת מתן ההחלטה.

י. העוררים טוענים כי למרות בקשתם, הם לא הצליחו להשיג ממדור השומה בעירייה תשריט מדידה

כלשהו עליו הסתמך המשיב בתשובתו.

יא. לאור לאמור לעיל, לטענת העוררים השומה הנכונה לנכס נשוא ההשגה, הינו שטח בסיווג קרקע תפוסה

של 80 מ"ר לפיכך מבקשים העוררים מועדת הערר לבטל את דרישת התשלום , ולתקן את הרישום

בספרי העירייה בהתאם לשטח המוחזק על ידי העוררים.

5. טענות המשיב

א. המשיב מבהיר כי שני הנכסים המוחזקים ע"י העוררים, והובאו בתשובתו להשגה הוצגו על מנת להסביר

את חלוקתם וסיווגם.

ב. המשיב טוען כי עומד אחר מהימנות ממצאי הבדיקות שנעשו ע"י העירייה, ולכן החיוב בנכס נדון הערר

נעשה כדין . שכן, בדיקה וביקורת שערכה העירייה בעבר בנכס, נמצא כי הנכס חויב בסיווג "קרקע

תפוסה" בגודל שטח של 300 מ"רוהם ברי חיוב בתשלום ארנונה.

ג. עוד טוען המשיב כי טענות העוררים הע ולות בערר נטענות בעלמא , מבלי שצרפו אף אסמכתא ו/או

תימוכין ראויים לטענות ולגודל השטחים שיש לחייב בארנונה. זאת ועוד טוען המשיב כי תשריט המדידה

שצורף לערר אינו מובן כלל למשיב, ועל כך יש לדחות את טענות העוררים על הסף.

ד. בנוסף טוען המשיב כי פסיקה הקובעת כי בערעורי מס, לרבות בענייני ארנונה, הנישום הינו בגדר התובע

המוציא מחברו ועליו נטל הראיה כנקבע ברע"א 1436/90 גיורא ארד בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד

מו'(5 )101 וכי פסיקה זו חלה גם בענייני ארנונה כפי שנקבע בעמ"נ (תל-אביב-יפו) 143/02 יעד פירזול

(1984) בע"מ נ' מנהל הארנונה שליד עיריית תל- אביב תק-מח 2003(2 ,)33252.

ה. על כן יש לדחות את הערר ואת כלל הטענות אשר הועלו במסגרתו.

6. דיון

א. ביום 12.7.2022 התקיים דיון בערר , הצדדים חזרו על טענותיהם כפי שהועלו ב כתב הטענות לעניין גודל

השטח קרקע תפוסה המוחזקת בידי העוררים.

ב. במהלך הדיון הסכימו הצדדים לערוך סיור בנכס נשוא הערר, על כן ביום 25.07.22 .התקיים סיורבנכס.

7. לאחר הסיורשנערך בנכס, המשיב הגיש תשריט מודד מטעמו שבדק את השטח נשוא הערר. המשיב חזר על

טענתו כי יש לחייב את העוררים בסיווג "קרקע תפוסה" על שטח בגודל שטח של 300 מ"ר שכן לטענתו כל

השטח האמור בחלקה מס' 140 הינה בעלותם המשותפת של העוררים

8. לטענת המשיב כפי נטען במהלך הדיון, המחלוקת הינה עובדתית, וכי בהתאם לנסח טאבו ובהתאם לבדיקות

שנערכו על ידי העירייה לרבות מדידה , גודל שטח הבנוי עמד על 90 מ ו-300 מ' קרקע תפוסה

9. בתאריך 3.11.2024 נערך סיור נוסף בנכס נשוא הערר על מנת לבדוק את גבולות הנכס של העוררים, לטענת

העוררים וב"כ המלומד חלקם של העוררים בנכס הינו 80 מ"רולא כפי שנקבע על ידי המשיב וכי העוררים

חויבו על השטח כולו שלא כדין.

10. לעומת זאתהמשיב טען כי יש לחייב את העוררים בקרקע תפוסה על שטח של 300 מ"ר שכן חלקה 140 בגוש

6377 הינה בבעלותם

ההכרעה:

11. לאחרדיון ושני סיורים בנכס, ולאחר בדיקה מקיפה גם לעניין בעלות העוררים בחלקה 140 בגוש 6377 ,הועדה דוחה

את טענת העוררים לעניין טעות בגודל הנכס ולחיובה בגין "קרקע תפוסה" בגודל 300 מ"ר, וכי חיוב העוררים בשטח

האמור הינו כדין, כדלקמן:

א. המחלוקת בין הצדדים הינה לעניין גודל הנכס בחזקת העוררים שיש לחייבם.

ב. בבדיקת הבעלות על חלקה 140 בגוש 6377 התבקשו הצדדים לספק לוועדת ערר נסח טאבו עדכני בגוש 6377 חלקה

140.

ג. בבדיקת הבעלות על חלקה זו נמצא כי הבעלים במשותף של חלקה זו הם גב' זילבר מלכה, מר טוירמן יצחק וגב'

טוירמן שהינם הבעלים של חלקה 140 בגוש 6377 .

ד. בתאריך 26.02.2018 העוררים נרשמו כחוכרים בחלקה 140 גוש 6377 עלבעלותם של גב' זלבר מלכה וגב' טוירמן

חיה, שבבעלותם 3/4 מכלל החלקה, על כן, לא ברור מדוע טוענים העוררים כי שטחם הוא רק 80 מ"ר מכלל

השטח האמור שהינו 409 מ"ר כאשר נסח הטאבו מוכיח כי שטחם גדול יותר.

ה. לא זו אף זו, בהתאם לפקודת העיריות סעיף 316 לעירייה עומד הזכות לגבות ארנונה בהתאם לסעיף 316 לפקודת

העיריות. למשיב עומדת הזכות לגבות ארנונה "מאחד או מאחדים מתוך הבעלים המשותפים". במקרה דנן,

העוררים הינם חוכרים של 3/4 משטח החלקה 140 גוש 6377 ועל כן חיוב העוררים הינו בדין, להלן סעיף 316

לפקודת העיריות

גביית ארנונה בבנין או בקרקע שבבעלות משותפת

316. מקום שהוטלה אר נונה לפי הוראות הפקודה על בעל של בנין או קרקע, שהם בבעלות

משותפת, מותר לגבותה מאחד או מאחדים מתוך הבעלים המשותפים, ומי שנגבתה ממנו הארנונה

יהיה זכאי להשתתפות של שאר הבעלים, באופן יחסי לחלקו של כל אחד בבנין או בקרקע, והוא

רשאי לעקל את ההכנסה מן הבנין או הקר קע עד שיגבה את הסכום המגיע משאר הבעלים

המשותפים.

ו. עם זאת הועדה דוחה את טענת המשיב כי ממצאי המדידה עולה כי הלכה למעשה העוררים פלשו לחלק מחלקה

55 הסמוכה, שכן, לא הוכח כי העוררים פלשו לשטח האמור ועושים שימוש כלשהוא בחלקה 55 הסמוכה לחלקה

140 בגוש 6377.

ז. מכל האמור לעיל הועדה דוחה את הערר, הועדה לא מוצאת לנכון לקבל את טענת העוררים לפיה הם מחזיקים

ב-80 מ"ר מסך החלקה. שכן מנסח טאבו שהוצג על ידי העורר עולה כי חלקם של העוררים בנכס הינו 3/4 מכלל

החלקה שגודלה 409 מ"ר

ח. על החלטת הועדה החלטת ניתן לערער לפני בית המשפט לעניינים מנהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבה ,

בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים

ט. המזכירות תשלח החלטה לצדדים.

י. החלטה ניתנה בתאריך 24.11.24

יא. החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה.