פרוטוקול ועדת ערר לארנונה מס' 4

ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד מועצה אזורית משגב

בפני חברי הועדה:

עוייד אפרת אומיאל פדידה

עו'יד סאלח סוועאד

עוייד אורן סלעי

העוררים: | בן דורי הילה ואיל

- נגד -

המשיב: מנהל הארנונה במועצה אזורית משגב

החלטת

1. בפנינו ערר שהוגש בגין נכס למגוריס של העוררים, בתחוס מועצה אזורית משגב, בישוב

כמון מספר הנכס 200410/1 (להלן: 'יהנכסיי ו/או 'יהבית').

2 הערר אשר הוגש ביוס 17.9.17, מבוסס על טענת העוררים כי המשיב שגה בחישוב

השטחים בחיוב הארנונה כך שכלל במסגרת החיוב שטח בקומה ראשונה של 25,31 מייר

וסיווג אותו כשטח מגוריס א' בעוד שלטענת העוררים מדובר במבנה עור. עוד טועניס

העורריס כי מדובר בשטת שגובהו כ- 2.10 מטר בלבד.

3. ביוס 19.11.17 התקייס דיון בערר, אליו התייצב העורר והשלים טיעוניו.

4 טרס הדיון התבקשו העוררים עייי הועדה להגיש הבהרה באשר לגובה השטח נשוא

הערר. בתשובתם לוועדה הודיעו העורריס כי הגובה של השטח המדובר הוא כ- 2.20 וכי

מדובר במבנה שתוכנן כמבנה שרות, עס כניסה נפרדת. במהלך הדיון בערר אישר העורר

שוב כי מדובר בגובה של 2.20 מי (רי עמוד 3 לפרוטוקול מול שורות 10-11).

5 בתשובתו לערר, טוען מנהל הארנונה כי לא מתקיימיס התנאים לסווג השטח נשוא

הערר כ יימבנה עוּרי' מאחר ולא מדובר במרתף שגובהו פחות מ 1.80 מי או מחסן

שהכניסה אליו בנפרד.

6. ביום 19.11.17 התקיים דיון בערר. במסגרת הדיון חזר העורר על טיעוניו וציין כי

במסגרת הבקשה להיתר בניה, סווג השטח נשוא הערר כשטח שירות שלא נכלל בחישוב

השטחים העיקריים בבית. עוד הסביר העורר כי בשטת נשוא הערר קיימיס מקרר ישן,

וכמה מיטות. העורר אישר כי בעת ביקור המודד מטעם המשיב, התגורר מאן דהו

ביחידה, לדבריו, לתקופה קצרה אך בעת הדיון כבר לא מתגורר בו איש (עמי 5 ש'10).

העורר אישר כי ביחידה קיימת מקלחת ושירותים (עמ' 6 שי 11).

.10

41

"יג.

2

המשיב טען כי מדובר במבנה המיועד למגורים, המכיל מקלחת ושירותיס אשר אינס

אופיינייס למחסן. גובה היחידה גבוה מ 1.80 מ' והיא שימשה בפועל, למצער, בעת ביצוע

המדידה - למגוריס.

בתוס הדיון ולאחר שהובהר לעורר כי הוראות חוק התכנון והבניה בעניין חישוב שטחים

לצרכי הבקשה להיתר בניה, אינן חופפות להוראות בעניין חישוב וסיווג שטחיס לצרכי

ארנונה, הוצע לצדדים לבוא בדברים ולנסות להגיע להסכמות ביניהן שייתרו החלטה

בערר זה. הסכמה כזו לא הועברה לוועדה ומכן נדרשה החלטה לגופו של עניין.

עוד יצוין כי לאחר הדיון ולבקשת הועדה הועברו תמונות עדכניות (אך חלקיות) של

הנכס בהן נראה ארון אחסון, מזרון וריהוט נוסף.

לאחר ששקלנו את כל טענות הצדדים ולאחר שקיבלנו את הנתוניס, ההבהרות

והתמונות, אנו סבורים כי דין הערר להידחות.

צו הארנונה לשנת 2017 קובע בין היתר, את הגדרת המבנים ברי החיוב המשמשים

למגורים, ולהלן לשון הוראות סעיף 3 לנספת צו הארנונה, כדלקמן:

שטח הנכס -

1 בללי -

2. שטח המבנה יכלול את כל השטח המקורה לרבות קירות חיצוניים ופנימיים

(ברוטו- ברוטו), חדרי מגורים, חדרי שירות, יציעים, מרפסות, חדרי מדרגות,

מרתפים, חדרי כניסה, מחסן המשמש את הבניין, מקלט או ממייד.

גד מבנים המשמשים למגורים -

1. מבנה מגורים - כל חלקי המבנה למעט החלקים המפורטים בסעיפים 2 ו- 3

להלן, יציע או גלריה בעלי פתחים חיצוניים בגובה 1.80 מטר ומעלה, מרתף

בגובה 1.80 מטר ומעלה, עובי קיר עד 25 ס''מ.

2. מבנה עזר - מרפסת מקורה בעלת שלושה קירות ומעלה, כניסה מקורה בעלת

שלושה קירות ומעלה, חניה מקורה, חדר הסקה ומחסן שאינו חלק אינטגרלי

מיחידת המגורים והכניסה אליו הינה בנפרד, סככות ומבואות הסגורים

בשלושה קירות ומעלה, חללי גג או גלדיה עם פתחים בשימוש בגובה עד 1.80

מטר, מרתף בגובה עד 1.80 מטר.

3. חלקים במבנה שאינס נכללים בחיוב לארנונה - קירות בעובי מעל 25 סי''מ (לא

יחויב החלק העולה על 25 ס''מ), חללים ו/או קומה אטומה - ללא פתחים

ושאינם בשימוש עפ''י הדין, מרפסות פתוחות (שני קירות ומטה) מקורות

ושאינן מקורות, לול או שובך יונים שבשטח חצר הבית המשמשים כחיות

חמד ושאינם משמשים כעסק מסחרי, כניסה לא מקורת.

השטח נשוא הערר אינו מרתף בגובה עד 1.80 מטר והדבר אינו במחלוקת (רי הודעת

העורריס כי הגובה הינו כ 2.20 מטר). כמו כן, השטח אינו 'ימחסן שאינו חלק אינטגרלי

מיחידת המגורים שהכניסה אליו הינה בנפרדיי. מדובר ביחידה בעלת שירותיס

ומקלחת, מיטה וארון, אשר שימשה, למצער, בתקופות מסוימות, למגורים (ואין נפקות

האס שולמו דמי שכירות או שהמגוריס היו ללא תמורה). למעלה מן הנדרש נציין כי גס

מתמונות שהועברו לאחר הדיון, לא עולה כי המקוס אינו אלא מחסן כהגדרתו לעיל.

3. עוד נציין כי אף אס בפועל אין מי שמתגורר ביחידה האמורה הפועל, אין בכך כדי להפוך

את מהות היחידה למחסן. מהראיות שהוצגו לנו מדובר ביחידה למגוריס ולא מחסן.

4. סיכומו של דבר, אנו דוחים את הערר ללא צו הוצאות.

5. בהתאם לסעיף 2(5) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשסי'א-2000

ותקנה 23 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסייא- 2000, לרשות

הצדדיס קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהלייס וואת 45 יוס מיוס

מסירת ההחלטה.

6. בהתאס לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) סדרי

דיו בועדת ערר התשלייו- 1977 תפורסס החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ניתן ביוס 1.1.18.

0 \

4 \

יר 0 \ \ לפ

יאור 0

ו ו לה הפ

ל \ 9 פא

\ב: 0 פב : (צר 0% אמ

\. ל % לט

יוייר : עויי 5ק רן סלעי חברה: עוייד אפרת אומיאל פדידה חבר: עוייד סלאת סוועאד