פרוטוקול מליאה מס' 24

עיריית גבעתיים

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' 24

, פתש" סיוןב כ"ד, ראשוןמיום 14.6.2020

נוכחים

מר רן קוניק-ראש העירייה

גב' אור-לי ניב-סגנית ראש עיר וחברת מועצה

מר מושיק גולדשטיין-סגן ראש העירייה וחבר מועצה

מר סיון גולדברג –ה סגן ראש העירייה וחבר מועצ

גב' טלי ארגמן-וחברת מועצה העירייהסגנית וממלאת מקום ראש

מר בני רייך-וחבר מועצה העירייהמשנה לראש

גב' ויוי וולפסון-חברת מועצה

מר אלי הולצמן –חבר מועצה

גב' קארין אינס –חברת מועצה

אביעד מנשה עו"ד –חבר מועצה

יעקב שטרן עו"ד –חבר מועצה

מר אלעד רוזגוביץ–חבר מועצה

מר איתמר אביבי –חבר מועצה

ניר קורן ד"ר –חבר מועצה

גלית לנדסהוט ד"ר –חברת מועצה

מר אורי קרמן–חבר מועצה

עו"ד יורם פומרנץ-מנכ"ל העירייה

עו"ד ורו"ח איילת חיים-עוזרת מנכ"ל

2

רנית בראוןעו"ד-ארז-יועמ"ש העירייה

מר שלומי שפירא –גזבר העירייה

גב' אביבה שבתאי –עוזרת ראש העירייה

גב' שולי ברוך בר דוד-רכזת ישיבות המועצה

חסרים:

פרופ' יזהר אופלטקה-חבר מועצה

על סדר היום:

1 . הצעה לסדר מאת חבר המועצה ניר קורן

2 . אישור המועצה לפתיחת חשבון בנק–פרויקט ההסתדרות.

3 . אישור המועצה להנצחות, לאחר אישור ועדת שמות מיום 7.6.2020.

4 . אישור תב"רים

3

מר רן קוניקאנחנו פותחים עכשיו את ישיבת המועצה מס' 24 מן המניין 14.6.2020 .

יש לנו ארבעה סעיפים על סדר היום. אנחנו פותחים עם הצעה לסדר של חבר המועצה

ניר קורן. ניר, בבקשה.

1. הצעה לסדר מאת חבר המועצה ניר קורן

: קורן ד"ר ניר שלום, ערב טוב לכולם. לכבוד חודש הגאווה, אני מתרגש, באמת מתרגש,

זו אחת ההצעות היותר מיוחדות שיצא לי להניח לסדר יום של המועצה. הצעה להכרה

בעצם של עיריית גבעתיים במשפחות מכל הסוגים, שההכרה הזאת תבוא לידי ביטוי

באמצעות תעודה, מסמך, אישור, אפשר לקרוא לזה בכל מיני שמות, כדי לאפשר לזה

מבחינה משפטית להתקיים. זאת על מנת ליצור איזשהו מסמך שכל שירות שמשפחות

נדרשות לקבל מהעירייה או מכל אחת מהיחידות בת שלה, קהלתיים, יעד וכו', הם יכולים

לעשות באמצעות התעודה הזאת. בעצם ההצעה הזאת היא חיבור בין שני דברים. קודם

כל זה לא סוד שהרבה מועצות ערים ניסו להעביר בעבר כל מיני הצעות ברוח הזאת.

ולפני שבוע בדיוק העירייה הראשונה הצליחה למצוא את הנוסח שגם יאפשר לזה לקרות

מבחינה פרקטית וגם עשתה את זה בחודש הגאווה, ועשתה את זה בצורה הצהרתית

והכרזתית. בעצם מה זה אומר? זה אומר שמכיוון שיש כל מיני סוגים של משפחות

שהמדינה לא מכירה בהם, בין אם זה משפחות להטב"יות, בין אם זה משפחות

אלטרנטיביות מכל מיני סיבות אחרות, אני ממש לא רוצה לציין דברים ספציפיים אלא

לפתוח את זה כמה שיותר רחב ולהגיד כל סוגי המשפחות יוכלו לקבל את התעודה

הזאת. ואז בכל מפגש שלהם עם העירייה, שבו הם צריכים להוכיח שהם משפחה או

זוגיות, הם לא יצטרכו להוכיח את זה מחדש ולהסביר ולפרט, אלא פשוט יוכלו להראות

4

את התעודה שהונפקה להם על ידי העירייה ולקבל את כל הזכויות שמכירים. בעצם זו

הצעה שמשלבת בין אמירה עקרונית, הכרתית, ערכית, שעיריית גבעתיים מקבלת את כל

סוגי המשפחות, לבין הצעה שיש לה גם משמעויות פרקטיות בשוליים, שבו היא תחסוך

למשפחות לא מסורתיות, נקרא לזה במרכאות, התמודדות עם בירוקרטיה. אם אתם

זוכרים, או אם אתם לא זוכרים אני אזכיר. לפני שנה הגשתי פה שאילתה במועצת העיר

לגבי סיטואציה שאני באופן אישי חוויתי. הגעתי למרכז שירות לתושב ויוסי, הפקיד

האהוב עלי במרכז לשירות לתושב מאוד רצה לעזור לי עם הנחת ארנונה שמגיעה לי,

והוא אמר לי 'אני מאוד רוצה לעזור לך לקבל את ה-5% הנחת משרת פעיל ולא רק', כן

כן, הנחת משרת מילואים פעיל. זה קשור לזה, אני תיכף אסביר למה. הוא נורא רצה

לתת לי את כל ה-5%, והוא אמר לי 'אני לא יכול לתת לך רק את ה-5%, אני יכול לתת

לך רק 2.5% מכיוון שגר איתך עוד בן אדם בבית. יש לך עוד שותף'. אמרתי לו 'זה לא

שותף שלי, אנחנו משלמים משכנתא ביחד, הוא בן זוג שלי'. והוא אמר: 'אני ממש מבין,

אני ממש מקבל', הוא היה הכי אמפתי שהוא יכול, אבל הוא לא יכול היה לתת לי את

ההנחה הזאת כי לא היתה -

מר רן קוניק: ועכשיו הוא כן יוכל? אחרי שתהיה לך תעודת משפחה שהיא לא מוכרת?

ד"ר ניר קורן: שהיא לא מה?

מר רן קוניק: שהיא לא מוכרת על ידי -

ד"ר ניר קורן: היא מוכרת על ידי העירייה. זה בדיוק הרעיון של ההצעה הזאת. ההצעה

הזאת אומרת שהתעודה הזאת לא יכולה -

מר רן קוניק: ... את ההנחה בכל מקרה? אז קיבלת,

ד"ר ניר קורן: קיבלתי, רגע. אתה קטעת אותי באמצע, אז לא הספקתי להגיע לנקודה.

באותה שנה לא קיבלתי את ההנחה. בשנה אחרי זה ניגשתי עוד פעם והפנו אותי לבניין

5

אחר וחתמתי על הצהרה שאני מקיים משק בית משותף עם בן זוג שלי, והיה איזשהו

הליך בירוקרטי שעשו אותו מאוד ביעילות, צריך להגיד, אבל היה איזשהו תהליך שהייתי

צריך לעבור ואז קיבלתי את ההנחה. ומה שאני מבקש לעשות זה בעצם שתהיה איזשהי

תעודה שבאמצעותה באופן אוטומטי אני יכול לבוא, אם עכשיו לא יודע, תיאטרון גבעתיים

הוציא מבצע מינויים לזוגות, למשפחות, או בקהילתיים יש פעילויות למשפחות, או בכל

סיטואציה אחרת שבה אני צריך, מול המוסדות של העירייה, אני לא מדבר על דברים

אחרים שלעירייה אין שליטה עליהם, מול המוסדות של העירייה לקבל איזשהו שירות

כתוצאה מזה שאני משפחה שלא מוכרת על ידי המדינה, אני אוכל לעשות את זה

באמצעות התעודה הזאת. ובעצם יש פה שילוב בין משהו שגם יש לו איזשהו רכיב פרקטי

שבאמצעותו אני אוכל לעשות דברים יותר בקלות. אבל במרכז ההצעה עומדת גם

האמירה המהותית והעקרונית שעיריית גבעתיים מכירה בזה שכל המשפחות שוות. יש

פה את הפירוט שמסתמך באמת על ההצעה שהוגשה ברמת השרון, של בדיוק מה הם

הטעמים שבשמם אנחנו רוצים שהעירייה תכבד, אז אנחנו מדברים על כל סוגי התעודות

שכבר המדינה מכירה, בין אם זה תעודות רשמיות של העירייה, ידועים בציבור של ביטוח

לאומי, דברים כאלה. וזה בנוסף אנחנו מדברים על זה שיהיה אפשר להצהיר את

ההצהרה בפני עורך דין, להצהיר גם כשאנחנו מקיימים משק בית משותף/מגדלים ילדים

במשותף וכו' וכו', גם שאנחנו לא נשואים לבן אדם אחר, וגם להביא עדות של לפחות בן

אדם אחד שמכיר אותנו ומזהה אותנו כמשפחה ויודע שאנחנו מקיימים חיי משפחה

אוהבים ושלמים. ועל בסיס שלושת הדברים האלה ביחד, העירייה תוכל להנפיק לו

איזשהי תעודה שמעתה והלאה הוא יוכל להשתמש באותה תעודה כדי לקבל את כל

השירותים. ברור שהסייג המשפטי פה שאומר שאלו דברים שקשורים רק לעירייה.

העירייה לא יכולה להתמודד עם דברים שלא קשורים אליה. ואנחנו מדברים על תעודה

6

שהיא מסמך פנימי. בין העירייה לתושבים שלה

מר רן קוניק: מה יקרה שאין היום? לא הצלחתי להבין ממה שקראתי. מה חסר היום

בשירותים של העירייה,

ד"ר ניר קורן: אז אמרתי. בשני דברים. אחד, זה קצת יקצר תהליכים בירוקרטיים.

מר רן קוניק: איך? תסביר.

ד"ר ניר קורן: הנה, במקום שאני אגיע למרכז לשירות לתושב, ושהוא יפנה אותי לאגף

גבייה ואני אכנס שם ואני אצטרך למלא הצהרה כל פעם מחדש, אז אני לא אצטרך

לעשות את זה. אני אוכל להראות לו את התעודה והוא כבר יכיר בזה. והדבר השני זה

באמת לא רק הצעה פרקטית, זו גם הצעה מהותית מבחינה עקרונית. ושני השיקולים

ביחד זו הסיבה שאני בעצם מניח את ההצעה הזאת בפני חברי מועצת העיר.

מר אלי הולצמן: זו תעודה משפטית?

ד"ר ניר קורן: זו לא תעודה משפטית.

מר אלי הולצמן: כי למשל אם מישהו לא יקבל את התעודה הזאת, אם הוא כן יקבל את

התעודה הזאת, הוא יכול לתבוע על סמך זה זכויות משפטיות בגבעתיים.

ד"ר ניר קורן: העירייה לא מוסמכת לנפק תעודה,

מר אלי הולצמן: בגבעתיים.

ד"ר ניר קורן: מול כל מוסדות העירייה. זה מסמך פנימי בין תושב העיר לבין העירייה,

ומול כל מוסדות העירייה הוא יוכל להשתמש בתעודה הזאת, כדי לקבל את הזכויות

שמגיעות למשפחות שמוכרות על ידי המדינה.

מר אלי הולצמן: זה כן מסמך משפטי מקומי?

ד"ר ניר קורן: אני לא חושב שצריך להסתכל על זה כמסמך משפטי,

מר אלי הולצמן: כי למשל אם אתה תקבל -

7

ד"ר ניר קורן: אבל בין אם זה מסמך משפטי ובין אם זה לא מסמך משפטי,

מר רן קוניק: לא, מה שאלי מתכוון, אם אני מבין נכון, שהבקשה נגיד שביקשת לארנונה,

גם אם תהיה לך תעודה, עדיין תצטרך, יש פה בעיה משפטית. תיכף תסביר היועצת

המשפטית. עדיין תצטרך ללכת להצהיר בפני עורך הדין וכו'. כי המדינה, שהיא מאשרת

את ההנחה בארנונה, היא לא תקבל את התעודה הזאת שהעירייה מנפיקה. היא עדיין

תצטרך את מה שהיום מבקש ממך הפקיד.

ד"ר ניר קורן: לעירייה יש סמכות להתנהל מול התושבים שלה ולהגדיר. המונח משפחה

הוא לא מונח שמוגדר באופן כללי. ולכן לעירייה יש אפשרות, כשהיא אומרת 'אנחנו עכשיו

נותנים מבצע למשפחות בקהילתיים או בתיאטרון גבעתיים' או זה, להגיד לפי מה היא

מגדירה מה זה משפחה ומה זה לא. והתעודה הזאת תאפשר לה לעשות את זה -

מר רן קוניק: ואתה מגדיר רק על זוג שנישאו?

ד"ר ניר קורן: לא, לא רק בני זוג שנישאו.

מר רן קוניק: שחיים ביחד?

ד"ר ניר קורן: שמנהלים משק בית. הרי להט"בים לא יכולים להינשא בארץ. הם יכולים

להינשא בחו"ל.

מר רן קוניק: לא, נכון. אבל איך תגדיר משפחה? גם בני זוג שגרים ביחד הם משפחה ?

ד"ר ניר קורן: לצורך העניין, אם הם מקיימים משק בית משותף, אז כן. אם יש זוג

קשישים בני 80 שבחרו לא להתחתן. הם לא משפחה הם עדיין משפחה.

מר רן קוניק: לא, אני בכוונה שואל. כי יכול להיות שותפים שגרים ביחד.

ד"ר ניר קורן: לא, אז בגלל זה אנחנו אומרים -

מר רן קוניק: ואם הם נפרדים? מי יודע פתאום אם נפרדו או לא? בואו נתחיל מזה,

סיימת? שאני לא חושב שיש פה מישהו שחושב שיש פה, אולי לא כולם, אבל שמועצת

8

העיר או העירייה, במיוחד בשנים האחרונות, היא פרו כל הפעילויות שמקדמות את זכויות

הקהילה, ונעשו בעבר ונעשים היום המון פעילויות. מכירים, יודעים. אז אין פה, אני לא

חושב שפה מישהו לא רוצה לעזור או לעשות מה שאפשר. אבל אנחנו מועצה שמקבלת

החלטות. אנחנו לא יכולים לקבל החלטות שהן לא חוקיות. יש פה חוות דעת שאין לנו

סמכות לעשות את זה. אגב, אותה חוות דעת גם ניתנה, בדקתי את זה עם ראש עיריית

רמת השרון, קודם כל זה רק שם אני מבין, נעשה.

ד"ר ניר קורן: כרגע כן. אני יודע שיש עוד שתיים, שלוש עיריות בדרך -

מר רן קוניק: אני לא יודע איך הם קיבלו במועצה החלטה מנוגדת לחוות הדעת של

היועצת המשפטית שלהם. זה עניין שלהם.

ד"ר ניר קורן: קודם כל חוות הדעת נכתבה רק אחרי שההצעה אושרה במועצת העיר.

מר רן קוניק: אוקיי. זה אפילו לא ידעתי. בסדר, זה עניין שלהם.

ד"ר ניר קורן: תיכף, בגלל שאני מאוד בקיא בפרטים, אני תיכף -

מר רן קוניק: אבל בסדר. נעזוב רגע את רמת השרון. גם אם קיבלו לפני, אחרי, אני לא

יודע איך. אני לא מנהל את העניינים שלהם. שיהיו בריאים. אנחנו פה, אני לא חושב שיש

פה מישהו שרוצה לקבל החלטה בניגוד לחוות הדעת של היועצת המשפטית שלנו, שמיד

תסביר, למרות הרצון הטוב של כולנו, למה אין לנו סמכות בכלל להחליט החלטה מהסוג

הזה. אני גם ארצה שאור-לי תיכף תקריא איזשהי הודעה שהיא קיבלה היום, שמעלה

מספר נקודות שלא בטוח שחשבת עליהם. הודעה שהיא קיבלה ממישהי או מישהו, גם

וגם, מהקהילה, שמעירה דברים שדווקא יכולים לפגוע בקהילה בנושאים מסוימים,

בהחלטה כזו.

ד"ר ניר קורן: אשמח לשמוע. אני חושב שאני די מצוי בשיח הקהילתי הזה. אני לא בטוח

אם תחדשי לי.

9

מר רן קוניק: תיכף נשמע. אבל הבעיה היא קודם כל בעיה של סמכות, ובעיה חוקית

לקבל את ההחלטה הזו. זה עלה בעבר בורסיה באמת אחרת, כמו שאתה אומר. גם

אצלנו, בהצעה שהעירייה תוכל לחתן בני זוג. אביטל, נכון? אביטל העלה את זה. לא

כחבר מועצה,

ד"ר ניר קורן: אבל חתונה זה כן משהו שהוא לא בסמכות העירייה. לעומת הנפקת

תעודה, שזה לא משהו שהוא לא בסמכות,

מר רן קוניק: תיכף תסביר היועצת המשפטית. רגע, ויוי, אני באמצע הדברים.

גב' ויוי וולפסון: כי בפעם הקודמת שדובר, שאביטל סרי הביאה לך את ההצעה, ואז

הלכתם לבדוק את זה, אז היה מדובר ברישום נישואים בעירייה.

מר רן קוניק: נישואין, אמרתי.

גב' ויוי וולפסון: אבל לא מדובר על זה. זה אפילו רחוק מאוד,

מר רן קוניק: זה בדיוק מה שאמרתי.

גב' ויוי וולפסון: אני חושבת שזה הרבה יותר דומה למה שנקרא תעודת תושב. שבסופו

של דבר אנחנו מנפיקים, או תעודת גימלאי או דברים שכאלה, שבעצם יותר, תעודת

תושב. אז אני מדברת על תעודת תושב, שהיא בעצם תלוי -

מר רן קוניק: אז זה לא אותו דבר. בגלל המונח משפחה, שיש לו הגדרה של המדינה.

תיכף תסביר את זה רנית. אני מברך על ההצעה הזו, ואני חוזר שוב. אני לא חושב שיש

פה מישהו, אולי סיעת הבית היהודי, אבל בגדול אני חושב -

מר מושיק גולדשטיין: אל תדבר בשמנו.

מר רן קוניק: לא, אמרתי יכול להיות. אבל אין פה מישהו שלא רוצה,

מר מושיק גולדשטיין: אולי צעירים.

10

מר רן קוניק: לקדם. אבל אנחנו לא יכולים, ניר, להצביע, לא יכולים להעלות להצבעה או

להצביע על דברים שאין לנו סמכות והם לא חוקיים. מועצת העיר זה גוף ציבורי. אנחנו

לא מאשרים סתם הצהרות שאין להם בסיס חוקי, חוקתי וכו'. את רוצה להקריא מה

שקיבלת, אור-לי? קודם את רנית? אין בעיה.

עו"ד רנית בראון: אני אסביר גם 'אין לנו סמכות' וגם 'אין לנו כלים'. אני עשיתי בדיקה

משפטית ואני אסביר מהיכן המסקנה שלי. וכמובן אין פה אמירה ערכית, זו רק אמירה

של האם אנחנו יכולים מבחינה משפטית להנפיק תעודה כזאת. יש לנו חוק עזר

לגבעתיים, אגרת תעודת אישור שמתייחס לסמכות העירייה להנפיק תעודה. הגדרה של

תעודה היא אישור בכתב בכל עניין שבסמכות העירייה. סמכויות העירייה, כפי שידוע

לכולנו, קבוע בפקודת העיריות, סעיף 249, ועוד סעיפים ספציפיים, סמכות של הגדרת

מהי משפחה לא נמצאת באף אחת מהסמכויות, מההוראות שמקנות לעירייה סמכות.

היחידים בעצם, משרד הפנים הוא זה שאמון על מרשם האוכלוסין, חלק ממרשם

האוכלוסין, ואני מפנה לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה – 1965, על פי סעיף 2, המרשם

יכלול גם מצב אישי. היחידים שיכולים לקבוע מהו מצב אישי הוא משרד הפנים. אם אנחנו

בעצם רוצים לקבוע טובות הנאה או כל דבר אחר, צריך לקבוע את זה על פי חוק עזר.

חוק עזר צריך להיות מאושר על ידי משרד הפנים. אני לא רואה מצב שבו משרד הפנים

מאשר לנו חוק שאנחנו נכלול הגדרה. זה ברמה של הסמכות. מבחינת הכלים, אין לנו את

הכלים לקבוע מה היא משפחה. ויש כל מיני סוגים של משפחות. ואני כמובן ברמה

האישית מברכת על כך. אבל ברמה הפרקטית, אם אני קובעת משפחה ויש נגיד זוג, אני

אתן כמה דוגמאות, כדי להסביר את הבעייתיות שבזה. אם יש זוג מבני אותו מין שיש

להם ילדים ויש לילדים האלה אבות או אמהות שנמצאים במקומות אחרים, בעצם

11

ההגדרה של-

ד"ר ניר קורן: התייחסתי לזה בהצעה.

עו"ד רנית בראון: ניר, תן לי לסיים. אחר כך, האמן לי, אני אשמע לכל מה שיש לך

להגיד. ואני אקשיב בקשב רב. אני נותנת דוגמה. ואז אני בעצם מוציאה מישהו מהגדרה

של משפחה. וזו אחת הדוגמאות. למשל יש לדבר הזה השלכות רוחב שמתחילות

בהרבה מאוד דברים שאפילו אין לנו שליטה עליהם. למשל רישום לבית הספר. האם אני

קובעת שמשפחה מסוימת היא משפחה, אני מוציאה את האבא או את האמא של הילד

הזה מגדר ההחלטות? זה שוב פעם בעייתי. דבר נוסף, עניין של מרשם. מדובר על

מרשם שאם משתנה משהו, נפרדים, אין לי שום כלים, אין לנו יכולת באמת לנהל כזה

מרשם, להיות אחראיים עליו, לתת. העירייה בעצם, אני חושפת אותה לתביעות של

צדדים שלישיים, וגם של אנשים מהקהילה שאולי הדבר הזה יכול לפגוע בהם. נכון שזה

משהו שאתה אומר רק מי שרוצה יכול לבוא ולהירשם. אני מבינה. ברור. אני יורדת לסוף

דעתך, אבל עדיין יכולים צדדים שלישיים להיפגע מהדבר הזה. ואין לי יכולת לעשות את

זה. אין לנו אפשרות גם לחקור. עוד פעם. זו הצהרה בפני עורך דין, הכל טוב ויפה.

מדובר במשהו שהכנסת אמונה עליו. זה צריך להיות חוק מדינתי.

ד"ר ניר קורן: זה לא נכון. אין שום התייחסות בחוק להגדרה של משפחה על ידי הכנסת.

עו"ד רנית בראון: אבל יש מצב אישי.

ד"ר ניר קורן: יש מצב אישי, טוב, תסיימי ואז אני אתייחס במרוכז. חבל על הפינג פונג.

עו"ד רנית בראון: ברור שאנחנו מדברים על מצב אישי. אנחנו רוצים להגדיר מצב אישי.

משפחה זה סוג של מצב אישי. אנחנו נכנסים פה בסמכות שהיא סמכות מדינתית. שאולי

12

טוב היה אם המדינה היתה עושה את ההגדרות האלה, אבל אנחנו כרשות מקומית אין

לנו את הסמכות לעשות את זה. אני חושפת את העירייה ועובדיה למשהו שהוא לא יכול

להיעשות מבחינה חוקית.

מר רן קוניק: בואו נשמע את אור-לי גם.

גב' אור-לי ניב: אני אקריא רגע את ההודעה שקיבלתי היום, ניר. אבל לפני ההודעה, אני

רק אגיד שאני הכי שמחה מהצעות כאלה, באמת. אבל אנחנו צריכים לעשות פה עוד

כמה וכמה בירורים, כפי שזה עולה גם מחוות הדעת של רנית וגם קיבלתי כל מיני

הודעות היום בעקבות הפרסומים שלך אתמול. אני אקריא אחת מהן, שהיא באמת

מקיפה, כי כל היתר נוגעות בעוד כל מיני דברים. 'הי, אור-לי. ראינו את ההצעה של ניר

קורן לישיבה הערב. אני לא מכירה את עמדתך, אבל אני רוצה להביע את עמדתנו, אחרי

שדיברנו עם כמה מחברות שהן באותו מצב. היום אנחנו לא נתקלות בשום בעיה בגופי

העירייה עם סוג המשפחה שלנו. כנראה שעשיתם עבודה טובה. אפילו כשהצטרכנו

תצהיר עורך דין עבור בקשת הנחה בנעמ"ת, סידרת לי באותו יום עורך דין בהתנדבות

(עוד לא יצא לי להודות לך). לא רואה איפה תעודה כזו היתה מייעלת את העניין הזה.

ואם כבר נגעתי בנעמ"ת, אם תהיה לי תעודה כזו לא אחשב כחד הורית בנעמ"ת ולא

נקבל קדימות לרישום. אז זה בעצם יזיק לנו. כשבאנו לבית הספר לרשום -

ד"ר ניר קורן: אם היא לא חד הורית אז היא לא אמורה לקבל הטבות של חד הוריות.

כאילו לזה אני אומר בלי קשר.

גב' אור-לי ניב: אבל אם היא לא רשומה כנשואה, היא חד הורית.

ד"ר ניר קורן: היא מנצלת את סוג הזוגיות שלה כדי, זה מאוד מוזר.

גב' אור-לי ניב: זה עניין שלה. 'כשבאנו לבית הספר לרשום את הקטן, מיד קיבלו אותנו.

כשרשמנו את הקטן חוג כדורגל קיבלו את ההרכב המשפחתי שלנו ללא שאלות והוסיפו

13

אף את מספר הטלפון של בת הזוג שלי כאשת קשר. בנוסף, אני חושבת שתעודה כזו

היא תעודת עניות לממשלה. זה פיתרון מקומי שגורם לממשלה לרפות את ידיה מלמצוא

פיתרונות אמיתיים ולהכיר בנו סוף סוף. שלא לדבר על זה שמי שם את העירייה, עם כל

הכבוד, ואת יודעת שיש כבוד, להחליט עבורי מי זו המשפחה שלי או להכיר בה. יש לנו

משפחה בגן שהאמהות נפרדו ושתיהן גרות בגבעתיים. אחת מהן עם בת זוג חדשה.

האם הן משפחה? מה קורה במקרה של פרידה? יחקרו ויקחו להם את התעודה. בקיצור,

על פניו זו נראית הצעה נחמדה. אבל היא לא באמת אפויה עד הסוף. לא נראה שחשבו

עליה עד הסוף. ואני בכלל בכלל לא נוגעת בהיבט המשפטי, של האם זה מותר או אסור.

אני מניחה שאת זה אתם תעשו. יום טוב'. זהו, זאת ההודעה. אני חושבת שהיא מעלה

פה, אני יכולה להמשיך כמה דברים? אני חושבת שהיא מעלה פה כמה סוגיות שאנחנו

חייבים לתת עליהם את הדעת. ואני ממש לא שופטת אם היא מצהירה שהיא חד הורית

או לא חד הורית. זה ממש לא -

ד"ר ניר קורן: לא שופט גם. אבל בכל מקרה התעודה הזאת היא מסמך פנימי של

העירייה. ולא שהיא תהיה מחויבת להציג אותה במקומות. זה לא רלוונטי פשוט.

גב' אור-לי ניב: אבל זו תעודה של העירייה, עדיין. תעודה שנושאים, של עיריית

גבעתיים.

מר רן קוניק: תעודה רשמית, ניר. אנחנו לא משחקים בנדמה לי.

ד"ר ניר קורן: אז היא תצטרך להחליט מה יותר, לא יודע, משתלם לה פיננסית. האם

היא רוצה להישאר בתקן חד הורית או שהיא רוצה לקבל תעודה, בואו גם לא נעשה

תעודת, בואו לא נעשה נישואים אזרחיים במדינת ישראל, כי זה יפגע באבות הומואים

ואמהות לסביות שהם חד הוריים. זה לא קשור בכלל. הטיעון הזה הוא לא טיעון.

מר רן קוניק: כן, אבל היו עוד כמה דברים. תמשיכי, אור-לי.

14

גב' אור-לי ניב: אני חושבת שעיריית גבעתיים הוכיחה בשנים האחרונות, לא פעם, שהיא

מכירה ומקבלת את כל סוגי המשפחות. גם הכרתית וגם הצהרתית. אני חושבת

שהפעילות שאנחנו עושים מעידה על כך. והערך המוסף שלה בקרב התושבים מעיד על

כך. גם היום אנחנו עשינו הרבה מאוד פעילויות, עד היום, שמאפשרות לתושבים מכל

הסוגים ומשפחות מכל הסוגים לקבל שירותים מאגפי העירייה. אגב, לא בקהילתיים ולא

בעמותת הספורט, אתה לא צריך שום הצהרה מיוחדת כדי לקבל לא הנחה ולא שירות.

אתה בא ואומר, ואני מדברת מניסיון אישי, כן? יש לי משפחה כזו הרבה שנים. ולא בגלל

שאני זאת אור-לי כמובן. אתה מגיע, אתה אומר מי המשפחה שלך, מיד מכניסים אותך

לאותו תא משפחתי. יש מישהו שהוא המרכזי והוא המשלם ובזה זה נגמר. אתה לא צריך

שום דבר. נכון, אתה נתקלת בנושא של הארנונה, שפה, אני לא יודעת, יאיר, אני לא

מכירה את הסוגיה הספציפית הזאת של שירות המילואים. אבל נראה לי שתעודה כזאת

לא היתה פותרת, יאיר פה.

ד"ר ניר קורן: הכל בסדר, פתרו לי את זה. נקודתית פתרו לי את זה ברגישות ובמהירות.

אני רק מנסה, למה צריך לפתור את זה? למה לא להביא פיתרון מלכתחילה כדי

שהבעיה הזאת לא תיווצר מלכתחילה. שלא יעמוד מולי פקיד ויגיד לי 'אני מאוד מאוד

רוצה לעזור לך, אבל אני לא יכול, כי אין לך שום מסמך'.

גב' אור-לי ניב: א', אם זה היה חוקי. אם חוות הדעת של רנית היתה חוקי, ושזה

בסמכותנו,

מר רן קוניק: אם זה היה חוקי לא היתה בעיה.

גב' אור-לי ניב: אז מרגע זה, מצידי ממחר מנפיקים תעודות. אין פה עניין בכלל.

מר רן קוניק: ברור.

גב' אור-לי ניב: באמת, אין פה עניין. אבל אני לא חושבת שנכון לעשות משהו בניגוד

15

לחוות דעת משפטית. הלוואיויכולנו.

מר רן קוניק: אני מציע, ניר, אני גם לא חושב שאתה רוצה שמישהו פה יצביע נגד, כי אין

פה ממש מישהו שהוא נגד ההצעה הזו.

ד"ר ניר קורן: אני פשוט רוצה שתצביעו בעד. אני תיכף אתייחס.

מר רן קוניק: כן, אבל אנחנו גם רוצים, תתפלא. ואור-לי אמרה את זה עכשיו. אני חושב

שאתה יודע שאנחנו רוצים. אבל אי אפשר להצביע על משהו שהוא לא חוקי. כרגע

ההצעה הזו היא גם לא נבדקה עד הסוף מבחינת ההיבטים. זה בסדר. תמיד אפשר

לבדוק עוד, בעקבות גם ההודעה שאור-לי קיבלה. ובעיקר היא לא אפשרית מבחינה

חוקית. אם אתה תביא איזשהי חוות דעת יצירתית או תראה שבמקומות אחרים,

ד"ר ניר קורן: אז נראה לי שזו הנקודה שבה אני רוצה להתייחס גם לאישו המשפטי וגם

להצעה באופן כללי. ההצעה הזאת היא לא הצעה שנכתבה על ידי, כי לי באמת הידע

המשפטי שלי, אני לומד תוך כדי תנועה ככה במועצה, אבל הידע המשפטי שלי הוא

מוגבל. ההצעה הזאת נכתבה על ידי פרופ' נטע זיו, פרופ' למשפטים שהיא גם חברת

מועצה ברמת השרון.

דובר: ביחד עם בת שבע.

ד"ר ניר קורן: לא, לא באותה רשימה דווקא, שם הן ברשימות שונות. אבל בין היתר

כתבה אותה פרופ' למשפטים. ההצעה לא במקרה מנוסחת כמו שהיא מנוסחת. היא

מנוסחת גם בידיעה משפטית. חלק מהדברים שרנית אמרה הם פשוט מופיעים כבר

בהצעה עכשיו. כמו 'על מנת להיות מוכרים כמשפחה, על כל בני המשפחה להתגורר

בגבעתיים, ולשם קבלת הכרה עירונית כמשפחה ניתן יהיה להתבסס על מספר מקורות

חיצוניים',

גב' אור-לי ניב: אבל אם לא כל המשפחה גרה בגבעתיים?

16

ד"ר ניר קורן: אז לצערנו, בנקודה הזאת,

גב' אור-לי ניב: אז מה? אז אנחנו נחליט שהם משפחה, למרות ש... לא גרים

בגבעתיים?

ד"ר ניר קורן: אז בנקודה הספציפית הזאת, לעיריית גבעתיים אין סמכות להסדיר

משפחות שלא,

גב' אור-לי ניב: אבל אתה מבין שאתה מפלה פה?

ד"ר ניר קורן: אני מעדיף להכניס עוד משפחות לתוך התיבה הזאת של המשפחות

שמותר להם להיות מוגדרות כמשפחה. לצערי אם הם לא כולם ... למרות שרוב

המשפחות,

גב' אור-לי ניב: המון, המון מפוצלים.

ד"ר ניר קורן: יש מפוצלים, רגע, רגע. אני רוצה לסיים. הקשבתי בקשב רב. אני רוצה

לסיים. לגבי הטיעונים באופן כללי. אף אחד לא טען, אנחנו יודעים להגיד, גם קיבלנו

בדיוק שבוע שעבר הכרה על זה מהאגודה ללהט"ב. אף אחד לא טען שגבעתיים היא עיר

הומופובית או עיר שנמצאת באיזה תחתית רשימה. ואני לא חושב שהמניעים של אף

אחד מכם הם מניעים כאלה. אבל having say that, יש לנו אפשרות להקדים ערים

אחרות. לא תמיד להיות אלה שנגררים אחרי ערים אחרות ואחרי שימצאו את הפיתרונות

המשפטיים בתל אביב וברמת גן ובערים אחרות, אז להביא את ההצעה שלהם. יש פה

הצעה שהיא הצעה חוקית. גם חוות הדעת המשפטית,

מר רן קוניק: ניר, יש לנו יועצת משפטית במועצה, אתה לא חייב לבטל אותה. אבל זאת

היועצת המשפטית,

ד"ר ניר קורן: ההצעה הזאת עלתה להצבעה בישיבה אחרת -

מר רן קוניק: לא, גם חוות הדעת של היועצת המשפטית של רמת השרון, או יועץ, אני לא

17

יודע

ד"ר ניר קורן: אני מכיר היטב,

מר רן קוניק: אפילו שם.

ד"ר ניר קורן: גם חוות הדעת המשפטית נמצאת עכשיו בהתכתבות. אני קיבלתי חצי

שעה לפני הישיבה הזאת אני עוד קיבלתי תיקונים לחוות דעתו המשפטית, ודברים

כאלה. זה לא נכון להגיד שההצעה הזאת היא הצעה לא חוקית.

מר רן קוניק: אתה תגיד. הוא יסיים ואתה תדבר.

ד"ר ניר קורן: זו הצעה שאולי עדיין אתם יכולים להגיד שאתם רואים בה איזה קשיים

משפטיים. זה לא נכון להגיד שהיא הצעה לא חוקית. היא עברה במועצת עיר אחרת. אני

לא מעלה על דעתי שראש עיריית רמת השרון הצביע על הצעה שהיא פסולה.

מר רן קוניק: שאין לו סמכות, כן.

ד"ר ניר קורן: ולכן מה שאני מציע, רגע, אני תיכף אעביר לכם ויאפשר -

עו"ד יעקב שטרן: לא, אני הייתי רוצה להציע לך משהו.

ד"ר ניר קורן: רגע, אז אני אציע,

מר רן קוניק: בוא תסיים וניתן לאחרים.

ד"ר ניר קורן: אני הייתי רוצה להציע שאנחנו נצביע על ההצעה הזאת. ואם יש קשיים

משפטיים לגביה, אז אנחנו נצביע עליה עכשיו עקרונית. ואני נכון לעשות שינויים,

מר רן קוניק: אני כבר אומר לך שזה לא יקרה,

ד"ר ניר קורן: בהתייעצות עם היועצת המשפטית.

מר רן קוניק: אם אתה רוצה להוביל אותנו, את כולנו, משיקוליך, לכאורה כאילו הצבענו

נגד ההצעה שלך, אז לך על זה.

ד"ר ניר קורן: ההצעה הזאת היום תעלה. אין שאלה. ההצעה הזאת היום תעלה.

18

מר רן קוניק: אנחנו לא יכולים להצביע על, אנחנו לא יכולים להעלות אפילו, לא להוריד,

לא יכולים להעלות הצעה שאין לנו סמכות. אתה יכול עכשיו גם להציע שנעלה ללא

סמכות הצעה שאני יודע מה, כל מי שיש לו עיניים כחולות יקבל הנחה בארנונה. אין לנו

סמכות להצביע על הצעות כאלו. יש לנו יועצת משפטית אחת, ואנחנו פועלים לפי חוות

דעתה. גם ברמת השרון, שזאת העיר היחידה שעד היום זה עלה, ואתה לא אומר איפה

עוד זה יעלה, זה כאילו משהו סודי,

ד"ר ניר קורן: ספציפית אנשים ביקשו ממני לשמור את זה, כי אני לא רוצה -

מר רן קוניק: אז זה סוד כמוס?

ד"ר ניר קורן: לא, אני לא רוצה לסנדל הצעות, גם אתה מוביל מהלכים פוליטיים ולא

מספר עליהם לפני הזמן.

מר רן קוניק: לא, ברור, אבל זה דווקא משהו שצריך להתגאות בו, לא להסתיר אותו.

ד"ר ניר קורן: מאה אחוז, הם יתגאו בזה, אבל יש סיכוי שזה יסונדל אם אני אחשוף

באיזה ערים.

מר רן קוניק: לא כל כך מבין למה זה יסונדל, אבל לא משנה. לא ענייני. אבל גם ברמת

השרון, שזה לכאורה אושר, זה אושר בניגוד לחוות הדעת של היועצת המשפטית שלהם,

ואני לא יודע מה עושים -

ד"ר ניר קורן: אושר כשהיועץ המשפטי שלהם נמצא בחדר ומאשר את זה, ובדיעבד,

מר רן קוניק: לא, לא. אתה טועה. אני בדקתי את זה אישית עם ראש עיריית רמת

השרון.

ד"ר ניר קורן: הוא כן העיר להם הערות נקודתיות על הנוסח. שחלק מההערות האלה

כבר הוטמעו בנוסח של ההצעה שלי.

מר רן קוניק: אז אני נותן לך פיתרון.

19

ד"ר ניר קורן: חוות הדעת החותכת שלו שכאילו זה לא חוקי יצאה רק בדיעבד.

מר רן קוניק: אני נותן לך פיתרון. אם אתה רוצה לקחת אותו, בכיף. אם לא, אז זה גם

בסדר. הקרדיט יישאר שלך בכל מקרה. אין לאף אחד כוונה לגנוב לך את הקרדיט. אני,

המדיניות שלי, ואני בטוח שכל ראשי הערים במדינה הם כאלו, לא מצביעים על הצעות

שאין לנו סמכות. מחר יבוא אביעד, יגיד 'אני רוצה להצביע שבשעה ארבע כל יום יקבלו

50 שקלים בכניסה לעיר'. אין לנו סמכות. יש לנו חוות דעת של היועצת המשפטית. אנחנו

פועלים לפיה. ולכן, אפשר לעבוד עוד על ההצעה הזו. זה לא העניין שנהיה ראשונים או

שניים. זה מה שמעניין אותך? אני מוכן להיות חמישי. העיקר שזה יהיה, כי כולנו פה בעד

העניין. אבל לא יכולים להצביע על משהו שאין לו סמכות.

ד"ר ניר קורן: בסדר. וזה שההצעה תעלה עכשיו לא פוגע באפשרות שלי לתקן ניסוחים

ולהעלות אותם מחדש בעוד חודשיים.

מר רן קוניק: איך שאתה רוצה. בוא נשמע את יעקב שטרן.

עו"ד יעקב שטרן: ערב טוב לכולם. יש בדיחה ששאלו פעם איזה רב אחד איך הוא ישן

בלילה. שאלו את הרב אם ישן עם השמיכה מעל לזקן או מתחת לזקן. איך הוא ישן

בלילה? אז הוא אמר 'אין לי מושג'. מאותו לילה כל ערב חשב עם עצמו, מסתכל 'איך אני

ישן' ולא נרדם שבועיים. למה כל פעם הוא מסתכל איך הוא ישן. אם הזקן מתחת

לשמיכה או מעל לשמיכה. ולמה אני מספר את הסיפור הזה? ניר, זה במיוחד אליך. כי

אומרת לך אור-לי שמבחינה פונקציונאלית, ואני מניח שאם זה היה אחרת היינו שומעים

על זה, מבחינה פונקציונאלית, מי שצריך את ההגדרות ואת העזרה או את ההקלות

מקבל את ההקלות ומקבל את כל הסיוע שהוא צריך. אז אתה בעצם מנסה לתקן משהו

שהוא לא שבור. אתה מנסה בעצם לבוא ולתקן משהו שהוא עובד. רגע, לא הפרעתי לך,

בבקשה,

20

ד"ר ניר קורן: ... פחות בגבעתיים -

עו"ד יעקב שטרן: ניר, בוא, אתה דיברת, אני הקשבתי לך. אל תיתן לי הערות ועצות.

אני אומר דבר מאוד פשוט. במידה ויש גם לך או לכל אחד אחר, איזשהי עצה או תלונה

על איזשהו מנגנון שלא עובד, יתכבד הפונה ויפתור את הבעיה. בשביל זה אתה חבר

מועצה. אבל לבוא ולהגיד שלכאורה יש משהו הוליסטי עם המנגנון, שהוא לא נכון,

ובשביל זה צריך לעשות משהו שעוד שנייה ידבר עליו בבית המשפט, רגע, על הבעיות

המשפטיות שלו, בעיני זה דבר שהוא אבסורדי. טוב, אתה יכול לצעוק. זה לא מקדם

אותנו לשום מקום. אני רוצה להעלות עוד כמה בעיות שהצעה כזו עולה, ועוד לפני

שדיברתי על הפן המשפטי, שאני מתחבר למה שרנית אמרה. ראשית, נניח שאנחנו

עושים תעודה כזו או כרטיס כזה. ולצורך העניין נניח שפתרנו את הבעיה והוגדרנו

משפחה. מחר בבוקר יבוא אותו אדם שהוגדר כמשפחה, למחנך של אותה כיתה או

למנהל בית הספר, ויגיד 'אני רוצה לקבל את כל הדברים על התלמיד, או את כל

האישורים או לאשר כל דבר'. יכול להיות מצב שבעצם אותה משפחה שהוגדרה על ידי מי

שהוגדר היא סותרת הגדרות אחרות למשל. הלאה, ברווחה. מה שאני מנסה לומר, לא,

לא, אני אסביר לך מה אני אומר. זה מאוד הגיוני. כשאתה מנסה להגדיר הגדרות שהן לא

בהלימה אחת עם חוקי המדינה, או יכול ליצור מצב שיש ניגוד אינטרסים או ניגוד בין

הגדרות אחרות של המדינה, ואתה מכניס דווקא את הארגונים של גבעתיים, זה תנועות

נוער, בתי ספר, ארגוני רווחה, לפלונטר שאני לא בטוח שההצעה שלך חותרת. ואני אגיד

לך הפוך. לא רק שהיא לא חותרת. היא כנראה רק מעמיד אותה בסכנה. כי ההצעה שלך

כרגע לא מגדירה מנגנון... אתה יכול להמשיך לצעוק ולא להקשיב לי, וזה בסדר, זו

זכותך. אני מנסה לתת לך איזשהו כיוון מחשבה נוסף. מותר גם לך להקשיב לפעמים

לדעות אחרות, גם אם אתה לא מסכים להן, כמו שאני הקשבתי לך. אז אני אומר שוב

21

פעם. ההצעה שלך, שאני לא מתנגד לעיקרון, אני אומר שכל תושב צריך לקבל את מלוא

הזכויות. אני מתחבר למה שאור-לי אמרה. חד משמעית. יחד עם זאת, ההצעה שלך, אני

אומר, לא רק שלא פותרת את המצב. היא רק מראה אותו. היא תגרור לאנדרלמוסיה.

שכל מנהל בית ספר וכל מחנך כיתה יצטרך לשאול את עצמו 'רגע, האם אני מזמין

לאסיפת הורים את ההורים או את המשפחה שמוגדר בכרטיס של ניר קורן, או לפי מה

שהוא מביא לי אישור משרד הפנים?' אתה מבין את האבסורד שההצעה יכולה להגיע

אליה? זה דבר אחד.

ד"ר ניר קורן: זה לא בא בסתירה.

עו"ד יעקב שטרן: אתה אומר שזה לא בא בסתירה. אני לא חושב ככה. דבר שני, ורנית

דיברה על זה, אנחנו גוף ציבורי, אנחנו גוף מנהלי. אנחנו פועלים על פי מה שהמחוקק,

אם אנחנו אוהבים את זה או לא אוהבים את זה, נותן לנו. אנחנו לא יכולים לקחת על

עצמנו תפקידים שהמדינה, יותר נכון שהחוק לא מקנה לנו.

מר רן קוניק: אין לנו סמכות.

עו"ד יעקב שטרן: אני רוצה מחר שאני ומושיק נהיה משגיחי כשרות. אתה בעד? אנחנו

נלך לתת תעודת כשרות לכל מי שאנחנו רוצים. אי אפשר, מה לעשות. אנחנו יכולים

מחרתיים להביא כרטיסים ולהביא הצעות. אבל אי אפשר. אוקיי? אז בוא תציע הצעה

שיהיה כרטיס -

מר מושיק גולדשטיין: אני בעד שפלאפל התאומים ינפיק את התעודה הזאת. איך אתה?

פלאפל התאומים, אנחנו ניתן להם להנפיק -

ד"ר ניר קורן: אני רוצה שעיריית גבעתיים תנפיק.

עו"ד יעקב שטרן: אז אני אומר, ניר. אפשר להביא הצעה שיעקב שטרן ומושיק

גולדשטיין הם מביאים כרטיסים של כשרות לכל מי שרוצה, ואנחנו נבדוק שזה כשר. אתה

22

מבין? אפשר להיות ציניים עד מחרתיים. בסוף אנחנו גוף רציניאני חושב דווקא שאתה

מעלה פה דבר שהוא מאוד רציני. התחלת במילואימניקים, ועברת למשפחות. אני באמת

רוצה שלא יהיה תושב אחד שלא ייפגע מכל דבר אחר. אבל ההצעה שלך לא רק שהיא

לא מביאה פיתרון, היא רק מראה את המצב והיא רק תפגע, לדעתי, בהתנהלות התקינה

של העיר. ולכן אני חושב שההצעה צריכה לרדת מסדר היום.

מר רן קוניק: אני מציע, ניר, שאתה תמשוך את ההצעה ותביא אותה בפעם הבאה יותר

מבושלת, עם חוות דעת ועם אישור אפילו של משרד הפנים. אנחנו לא נצביע, לא יכולים

אפילו לדון, עשינו פה דיון על משהו שאין לנו בכלל סמכות בכלל לדבר עליו.

ד"ר ניר קורן: אני רוצה לשאול את רנית, האם חוות הדעת שלה היא שאסור להעלות את

ההצעה הזאת לסדר היום ואסור להצביע עליה.

עו"ד רנית בראון: אני אומרת שההצעה הזאת היא ללא סמכות ולכן ההצעה לא -

ד"ר ניר קורן: אפשר להצביע עליה ... בדיעבד, אם היא לא חוקית?

מר רן קוניק: לא.

עו"ד רנית בראון: המועצה לא יכולה להצביע על משהו בניגוד לחוות דעת של היועץ

המשפטי.

מר רן קוניק: זה לא בסמכותנו, ניר. זה כמו שתבקש להצביע עכשיו שמשרד הביטחון

יצא למבצע בעזה. זה לא בסמכותנו.

ד"ר ניר קורן: זה לא בסמכותנו. ופה אני מדבר על מסמך -

מר רן קוניק: אנחנו לא יכולים להצביע על משהו שהוא לא בסמכותנו.

ד"ר ניר קורן: ... מסמך פנימי, ולכן הוא כן בסמכותנו.

מר רן קוניק: אז חוות הדעת, סליחה שאני קוטע אותך,

23

ד"ר ניר קורן: אני רוצה להגיד משפט אחרון.

מר רן קוניק: שומעים אותך, הכל בסדר.

ד"ר ניר קורן: לא, אבל שישמעו גם בהקלטה.

עו"ד יעקב שטרן: למה לא תשב עם אור-לי, עם הפניות שקיבלת, עם הבעייתיות. תשבו,

מר רן קוניק: כי הוא רוצה הצהרה. אנחנו בעד ההצהרה, אבל היא צריכה לבוא בצורה

חוקית.

עו"ד יעקב שטרן: אז זה פופוליסטיקה.

ד"ר ניר קורן: לא, לא, לא. את הבעיה ... אני רוצה לפתור את זה בצורה ...

מר רן קוניק: בואו נתקדם.

ד"ר ניר קורן: יש לו את הזמן ויש לו את המשאבים לפתור כל דבר בנפרד. אני רוצה

למצוא בעיה רוחבית. אני רוצה לפתור, אני רוצה למצוא פיתרון רוחבי.

מר מושיק גולדשטיין: זו הבעיה, שאתה לא פותר. ...

גב' אור-לי ניב: ניר, ... פיתרון שכן פותר בעיה רוחבית. כי זה לא פותר בעיה רוחבית.

בוא נחשוב על פיתרון אחר.

ד"ר ניר קורן: אני חושב שזה כן פותר את זה. אבל בסדר, אנחנו יכולים לא להסכים.

אנחנו לא חייבים להסכים. אני רוצה להעלות את זה להצעה. הטלפון שלי פתוח, אני זמין.

כל מי שיהיו לו פיתרונות יותר טובים, אפשר לשבת ביחד ולנסח ... אוקיי. אז זה לא

פיתרון. למי שכן יהיה את הפיתרון היותר טוב אנחנו נשב ביחד וננסח -

מר רן קוניק: אז הסברתי לך. ובזה אנחנו מסכמים.

ד"ר ניר קורן: אבל רגע. אני באמת רוצה להגיד משפט אחרון. אחת ההצעות שהעליתי

בקדנציה הנוכחית היתה הצעה לתחבורה ציבורית בשבת. ההצעה שהעליתי נדחתה פה

על ידכם. לא אמרו לא חוקי, הצבענו עליה. אבל נדחתה כי זה לא ישים, כי אפשר ליישם

24

את זה, כי אי אפשר לעשות ככה. ואז חודשיים אחרי זה, כשבערים אחרות זה קרה

אנחנו באנו והצטרפנו. אני מציע לא להיות זה שמצטרף לערים אחרות. אני מציע להיות

זה שיוזם את זה ושערים אחרות מצטרפות אליו.

מר רן קוניק: זה אנחנו הבנו. אנחנו הבנו ואנחנו בעד להוביל ולא בעד להיות מובילים.

הכל בסדר. המקרה שציינת, עבר בסופו של דבר כי היתה חוות דעת. זו לא תחבורה

ציבורית בשבת, זה הסעות. היתה לזה חוות דעת משפטית שזה אפשרי. וזה בסדר. אז

לא הובלנו, אז הצטרפנו. זה לא משנה. העיקר שזה קיים. אנחנו בעד ההצעה שלך.

אנחנו בעד לעזור לכל אחד. אנחנו בעד לקדם את זכויות המשפחות מכל הסוגים.

ד"ר ניר קורן: כל הזמן כולם בעד ההצעות שלי ומצביעים נגדם. זה ממש -

מר רן קוניק: לא מצביעים נגדם. ומה שאתה אומר עכשיו זו גם פגיעה בכל הפעילויות

שנעשות פה. ואתה יודע שנעשה הרבה בעבר וגם עכשיו. ואנחנו פשוט לא יכולים, כל עוד

יש לנו חוות דעת, שההצעה שלך וכל הצעה אחרת היא לא בסמכותנו, אנחנו לא יכולים

אפילו להעלות להצבעה משהו שהוא לא בסמכותנו. אני נותן דוגמה קיצונית. זה כמו

שתבקש להציע שנצא למבצע כיבוש רמת גן. זה לא בסמכותנו. אין לנו סמכות. אם אתה

רוצה להוביל את זה שאנשים כאילו יצביעו נגד ההצעה שלך, מה שזה לא נכון, אף אחד

פה לא נגד, אז הבנתי. אבל זה לא יקרה, כי לא תעלה לפה הצעה שאין לנו סמכות על פי

חוות דעת המשפטית של היועצת המשפטית להצביע ולדון עליה. אי אפשר לדון על משהו

שהוא לא בסמכותנו. אני מציע לך לעבוד על ההצעה הזו. אנחנו לא חייבים להיות

הראשונים. אנחנו גם נסתפק בלהיות שלישיים,

ד"ר ניר קורן: זה לא סותר.

מר רן קוניק: ולהביא חוות דעת יותר רצינית ולראות שזה באמת קורה במקומות אחרים.

זה בסדר גמור. הקרדיט יישאר שלך תמיד ברגע שזה יקרה. כרגע, לפי חוות הדעת של

25

היועצת המשפטית של העירייה, אי אפשר לדון בהצעה הזו. לא, אי אפשר להצביע

גב' ויוי וולפסון: רגע, קודם כל היה פה דיון. עכשיו, אני רוצה לומר משהו. יש לזה

היבטים משפטיים אבל אנחנו דיברנו גם, וכולנו מכירים, לא היה באמת פה דיון משפטי,

כי אנחנו יודעים שיש תהליך. סביר להניח שבתוך שבוע, שבועיים הנושאים המשפטיים

ייפתרו, ובסופו של דבר ההצעה הזאת תוכל לבוא לידי מימוש. אבל אני חושבת שדווקא

בגלל ההיסטוריה שלנו, התחלנו, אנחנו עובדים, אנחנו באמת מועצה שחשוב לנו הנושא

הזה. אני חושבת שההצבעה העקרונית על הדבר הזה היא מתבקשת. למה? ואני אגיד.

כי הבעיה היא, מעבר לבעיה המשפטית, היא בעיה עקרונית, סמלית. כן, אנחנו יודעות,

אנחנו יודעים שאנחנו מדברים על משהו סמלי. אנחנו יודעות ואנחנו יודעים כמה קשה לנו

וכמה כואב ההכרה הזאת.

מר רן קוניק: אז יש לי פיתרון. רגע, רגע, יש לי הצעה. ניר, תגיד לי אם אתה מוכן. אנחנו

נקבל החלטה, רק שנייה, ויוי, אנחנו נקבל החלטה במועצת העיר שמועצת העיר תומכת

בכל פיתרון חוקי שיאפשר הנפקת תעודת משפחה או משהו כזה. מה דעתך? כהצהרה.

פיתרון חוקי שיאפשר.

גב' ויוי וולפסון: בסדר גמור. אני בטוחה שיעבדו על זה ואני בטוחה שאנחנו נגיע למקום,

מר רן קוניק: איזשהי הצהרה. בסדר?

גב' ויוי וולפסון: וזה יהיה בקרוב. כי יש מספיק משפטנים היום שעובדים על הדבר הזה.

מר רן קוניק: אז מי בעד? יעקב, בוא נתקדם.

עו"ד יעקב שטרן: יש לי הצעה חלופית להצעה.

מר מושיק גולדשטיין: כולל תעודת הכשר.

עו"ד יעקב שטרן: יש לי הצעה חלופית. מועצת העיר תקבל החלטה לטובת כל תושב

באשר הוא וכל משפחה באשר היא זכאית לקבל את מלוא השירותים של עיריית

26

גבעתיים. זה הכל

ד"ר ניר קורן: אני יותר אהבתי את הנוסח של רן.

עו"ד יעקב שטרן: ... לפיתרון בעיות -

גב' ויוי וולפסון: יעקב, יעקב, אל תקלקל, יש פה ממד עקרוני. יש פה ממד של ...

מר רן קוניק: מי בעד שמועצת העיר גבעתיים, רגע, שנייה. בואו ננסח החלטה, בסדר?

חבר'ה, בואו נתקדם. ...

עו"ד יעקב שטרן: אז אני אומר הצעה שהיא יותר מרחיקת לכת.

גב' ויוי וולפסון: לא, לא, יעקב. אני אספר לך מה אמרו חז"ל על זה. אל תבעט לי

בבקבוק מלא בחלב שאנחנו הולכים לקבל.

מר רן קוניק: בואו נתקדם. קודם כל לפני ההחלטה וההצבעה. על ההצהרה העקרונית

אנחנו אומרים שמועצת העיר גבעתיים, ואנחנו כנבחרי הציבור, בעד מתן זכויות שווה,

מלא, לכל התושבים, לכל סוגי המשפחות בכל הפעילויות. אנחנו בעד כולנו. ועכשיו אני

רוצה שנצהיר ונצביע כולנו שמועצת העיר תתמוך בכל פיתרון חוקי שיאפשר לה להנפיק,

ולא רק לה, בכל הארץ, תעודת זוגיות עירונית. תעודת משפחה עירונית. ותתמוך בפיתרון

חוקי שיאפשר לה כעירייה להנפיק תעודת משפחה.

מר מושיק גולדשטיין: אני חושב שהרעיון של יעקב -

מר רן קוניק: בסדר, ברור. אנחנו לא מקדמי החוק. אבל ברור. ... אם יהיה פיתרון חוקי.

מר מושיק גולדשטיין: הם רוצים זכאות למשהו,

מר רן קוניק: אבל אנחנו כרגע לא מנפיקים תעודה. כי אין לנו סמכות לעשות את זה.

עו"ד יעקב שטרן: אנחנו משחקים לידיים של תנועת מר"צ, וזה בסדר. זה מה שקורה פה

כרגע.

מר רן קוניק: אני חוזר עוד פעם על ההצהרה שלנו. אנחנו לא מנפיקים,

27

עו"ד יעקב שטרן: מחזיקת התיק אומרת לך, אני כמחזיקת תיק אומרת שאין בעיות. אם

יש בעיות, תצטרפו אלי.

גב' ויוי וולפסון: יעקב, אני לא מתווכחת. לא באנו להתווכח.

מר רן קוניק: אם יהיה פיתרון חוקי.

עו"ד יעקב שטרן: ... זכאות שווה לכולם. לא בעד ...

מר רן קוניק: לא, אמרנו את זה. אבל אני רוצה לחדש לך. יש פה כנראה רוב של אנשים

שלא רק שלא תהיה להם בעיה עם תעודות כאלה ואחרות במידה ויום אחד הם יהיו

חוקיות, הם אפילו ישמחו. ולכן אני אומר, אנחנו לא יכולים להנפיק תעודה כזו, אנחנו לא

מנפיקים כרגע תעודות כרגע, כי אין לנו סמכות לעשות את זה בחוק. אבל אנחנו יכולים

הצהרתית להגיד שאנחנו נתמוך בפיתרון חוקי שיאפשר מתן תעודה. במידה ויימצא.

אנחנו לא מחוקקים. אנחנו לא יושבים בכנסת. עם כל הכבוד לנו, גם לא מתייעצים איתנו.

אבל אנחנו נתמוך ונשמח וכו'.

ד"ר גלית לנדסהוט: רן, אתה אומר שתהיה תמיכה אם יהיה פיתרון כזה. אני רק

מבקשת לוודא שיש כאן כוונה אקטיבית לחפש פיתרון כזה. לא רק לתמוך באם פתאום

יצוץ יש מאין. אלא לעשות משהו אקטיבי כדי לקבל את זה.

מר רן קוניק: חבר'ה, לא צריך להתפרץ לדלת פתוחה. ולא צריך לומר דברים שהם

מובנים מאליהם. אני חושב שגבעתיים, עם כל הכבוד, ניר, עם כל הכבוד לך, אני חושב

שגם לפני שהיית פה, ובפרט בשנה וחצי, שנתיים שאתה פה, העיר הזאת והעירייה הזו

ונבחרי הציבור שלה ומחזיקי התיקים, כולל ויוי,

מר מושיק גולדשטיין: עם כל ההתרגשות שלך, לא עשית כלום. לא עשה כלום. יושב פה

ומתרגש ממה? מעבודה שעושים פה כל השנים?

מר רן קוניק: קידמו רבות את המודעות ואת הזכויות ותרמו רבות לשינוי, שגם בסופו של

28

דבר גרם לשינוי במדינה עצמה. אז בוא, לא צריך, מה? בסדר, מקום שלישי זה לא

העניין. אנחנו לא מחפשים מקומות. אנחנו עושים בגבעתיים, מהווים מודל ודוגמה

להרבה רשויות איך עיר שנותנת ממה שהיא יכולה ובסמכותה זכויות שוות ומקדמת

ועושה פעילויות ולא מתביישת בזה וכו'. לא צריך לרמוז לנו כאילו, להכניס לנו 'גם לקדם'.

אנחנו מקדמים. אנחנו לא מחוקקים בכנסת. דעתנו ידועה ונאמרת. ואני חושב שההצהרה

הזאת היא מכובדת והיא מספקת בשלב הזה, שאין לנו את הסמכות להנפיק את

התעודה, אנחנו מצהירים שאנחנו נתמוך בכל פיתרון חוקי שיאפשר לנו לתת תעודה

כזאת.

ד"ר ניר קורן: אני לא סתם מקנטר ואני לא סתם מתווכח על ניסוחים. כי כשאתה אומר

תתמוך, הנה, אפרופו נוסחים משפטיים,

מר רן קוניק: אבל לא ברור לך שזה מקודם כל הנושא הזה? לא ברור לך שיש פה

מחזיקת תיק שעושה את הכל, הרבה יותר ממה שהצעת יקרה?

ד"ר ניר קורן: מחזיקת התיק עושה דברים נפלאים בעיר. אני לא יודע אם היא מתעסקת

בנושא של תעודת זוגיות, תעודת משפחה. הכל בסדר.

מר רן קוניק: אז רק את זה את לא תקדמי? ניר, אמרת כבר משפט אחרון שמונה

פעמים. זאת ההצעה שלי. אתה יכול להצביע נגדה. אני מנסח את ההצעה.

מר מושיק גולדשטיין: אני חושב שתעודה זוגית פוגעת בקהילה. היא פוגעת ...

ד"ר ניר קורן: הקהילה זה לא SMS אחד שאור-לי קיבלה. ... לא, אתה מייצג את

הקהילה, נכון, יעקב? נו, באמת.

מר רן קוניק: אני רוצה לצאת מנקודת הנחה, מושיק, ההצהרה הזו שלנו אומרת שאנחנו

נתמוך בפיתרון חוקי. ומי שקובע את החוקים זה לא אנחנו.

ד"ר ניר קורן: זה בדיוק מה שאני מכוון אליו.

29

מר רן קוניק: רק שנייה. הבנתי למה אתה מכוון.

ד"ר ניר קורן: אני לא רוצה שבאופן פאסיבי אנחנו נתמוך בהצעות חוק של הכנסת. אני

רוצה שהעיר תקדם את זה. ...

גב' אור-לי ניב: אז קדימה.

ד"ר ניר קורן: ואם זה יהיה הנוסח, אני אהיה בעדו. ואם זה לא יהיה הנוסח, אני לא

אהיה בעדו. ...

גב' טלי ארגמן: כל אחד בתור שלו! בזה נגמר!

מר רן קוניק: אם הוא ירצה, הוא יביא חוות דעת. אם הוא ירצה להשאיר רק הצעה

כזאת,

מר מושיק גולדשטיין: אני חושב שאור-לי, כמחזיקת תיק, יכולה לעשות משאל בקהילה

הלהט"בית, אם היא בכלל מעוניינת בתעודה הזאת, שבכלל עלולה לפגוע בהם.

עו"ד יעקב שטרן: אני רוצה להעלות הצעה נגדית, שגם עליה תהיה הצבעה.

מר רן קוניק: מה זה הצעה נגדית?

עו"ד יעקב שטרן: מה שאמרתי בהתחלה. שעיריית גבעתיים -

מר רן קוניק: אמרתי את זה. כחלק מההצעה שלי.

עו"ד יעקב שטרן: לא, יש שתי הצעות. הצעה אחת של ניר, והצעה אחת שלי.

מר רן קוניק: אלו שתי הצהרות. עכשיו אנחנו מצביעים על הצהרות.

עו"ד יעקב שטרן: הכל פה הצהרה.

מר רן קוניק: אז על איזה הצהרה אתה מדבר?

ד"ר ניר קורן: נכון, הכרה במשפחות להט"ביות, הצהרה מאוד חשובה, .. .לעיר שלי

לעשות אותה.

מר רן קוניק: כן, יעקב. ניר, ניר.

30

גב' אור-לי ניב: בוא, ניר, שהיא מוצהרת כל הזמן. זה לא דבר חדש. אל תהפוך את זה

עכשיו לדבר חדש. גבעתיים מכירה הצהרתית, ...

מר רן קוניק: אני רוצה רגע לשמוע את יעקב ולהתקדם.

גב' ויוי וולפסון: הדבר הנוסף שזה הכרה, זה שאנחנו צריכים למצוא את הדרך ואת

הפיתרון,

עו"ד יעקב שטרן: רגע, אבל ויוי, תורי עכשיו.

מר רן קוניק: כל אחד יקדם בדרכו. גם אתה יכול לקדם את זה, ניר. אתה יכול לקדם את

זה באותה מידה. כל אחד יכול לקדם, וזה בסדר.

עו"ד יעקב שטרן: מועצת גבעתיים מאשררת את אמנת הסובלנות שנחתמה לפני X

חודשים, ומתחייבת לפעול לאורה בכל הקשור בהיבטים של זכויות הפרט והמשפחה

באשר היא, ולשם כך מקימה צוות, ברשות מחזיקת התיק, שתפתור בעיות נקודתיות. זה

הכל.

גב' ויוי וולפסון: לא, ממש לא. בדיוק ההיפך ממה שאמרנו. זה בדיוק הפוך. זה בדיוק

ההיפך. יעקב, על זה נאמר, תעשו מה שאתם רוצים בבית, בלי שאנחנו נראה את זה.

ואנחנו לא שם. אנחנו לשמחתנו לא שם. אנחנו באים למשהו הצהרתי. אביעד, אני

חושבת שאתה בעד, אז אל תתווכח. זה בסדר, הכל טוב.

מר מושיק גולדשטיין: את אפילו לא חזרת על זה.

גב' ויוי וולפסון: לא, חשבתי שאתה תומך.

מר רן קוניק: אני חושב שיש פה רוב שחושב שכל אדם באשר הוא, או כל זוג באשר הוא

רשאי להתחתן, רשאי לחיות כמשפחה. אני חושב שיש לזה רוב פה במועצת גבעתיים.

אין לנו סמכות להנפיק תעודות. אין לנו סמכות להחליט מי משפחה ומי לא. זה לא

בסמכותנו. אנחנו יכולים להצהיר, וזה הנוסח שאני מציע. כל אחד יכול לקדם בדרכו. גם

31

אתה וגם ויוי וגם אני וגם הוא. ההצהרה שלנו זה כפי שהקראתי. שאנחנו נתמוך בכל

פיתרון חוקי שיאפשר לעירייה להנפיק תעודת זוגיות. זאת ההצעה. אתה לא רוצה, לא

נעלה אותה. אתה רוצה, אז אני מציע, כן, אבל הוא רצה להוסיף, לתמוך ולקדם. אז אם

זה הניסוח, אני מוסיף את הניסוח,

גב' טלי ארגמן: אנחנו בעד, אבל חוקים. זהו.

מר רן קוניק: אני מוסיף את מה שיעקב הציע, בלי קשר, כאמירה אחת כוללת. ההצהרה

בסוף יהיה הסוף, אבל אני מוסיף, אני כבר לא זוכר מה אמרת. שכולנו בעד האמנה

שנחתמה וכולנו בעד מתן זכויות וכבר היום אנחנו נותנים לכולם אפשרויות ואין היום

בעיה וכו'. בלי קשר, אנחנו נתמוך בכל פיתרון חוקי שיאפשר לנו את הסמכות, אתה יודע

מה, לפחות להעלות לאישור וגם להנפיק תעודת משפחה בסמכותנו. בכלל אנחנו תומכים

בהרבה דברים שיעברו לסמכותנו. אפרופו הקורונה. אז גם את זה.

גב' ויוי וולפסון: אפרופו אוטובוסים. גם לא בסמכותנו. יש לנו.

מר רן קוניק: נכון, גם אוטובוסים. אין לנו סמכות להפעיל תחבורה ציבורית אמיתית

בשבת. גם זה נרצה שיעבור לסמכותנו.

גב' ויוי וולפסון: אבל פתרנו.

מר רן קוניק: כהסעות, נכון. במימון, לא בתשלום תושבים. אוקיי, מי בעד ההצהרה הזו?

אוקיי. פה אחד, כל הכבוד. אה, אוקיי, ראיתי שאתה מרים... לא משתתף? ומושיק, גם

אתה לא?

מר מושיק גולדשטיין: אני בעד.

גב' טלי ארגמן: נמנע, שטרן? אתה משתתף?

מר רן קוניק: הסגן שלי. ראית, ניר? נו, מה?

32

הצבעה

15 בעד: רן קוניק, אור לי ניב, אלי הולצמן, קארין אינס, אביעד מנשה

סיון גולדברג, איתמר אביבי, בני רייך, מושיק גולדשטיין,

אלעד רוזגוביץ, ויוי וולפסון, ניר קורן, גלית לנדסהוט, אורי

קרמן.

1 לא השתתף בהצבעה: יעקב שטרן

החלטה: מועצת העיר תתמוך בכל פיתרון חוקי שיאפשר לה להנפיק

תעודת משפחה עירונית.

מר רן קוניק: טוב, יפה. היה דיון חשוב. כל הכבוד על ההצהרה שלנו, שהיא גם עומדת

בחוק. והכל בא על מקומו בשלום.

2. אישור המועצה לפתיחת חשבון בנק– פרויקט ההסתדרות.

מר רן קוניק: סעיף 2, אישור המועצה לפתיחת חשבון בנק– פרויקט ההסתדרות. אתה

רוצה להסביר מה זה, שלומי? חשבון הבנק, פרויקט ההסתדרות. אז תסביר, לא כולם

יודעים. שני משפטים.

מר שלומי שפירא: על פי הנחיית משרד הפנים והביקורת של משרד הפנים, אנחנו

חייבים להקים חשבון בנק עבור פרויקט ההסתדרות, על מנת שכל הכספים יצטברו

באותו חשבון וינוהל בנפרד.

מר רן קוניק: איזה כספים, למשל?

מר שלומי שפירא: הכנסות והוצאות. חריגות עדיין אין.

33

:מר רן קוניק היטלי השבחה, כל הדברים האלה.

: מר מושיק גולדשטייןרובע הסיטי?

: מר רן קוניקטוב, אז יש פה את שמות מורשי החתימה, ראיתם. קבוצה א' וקבוצה ב'.

: גב' ויוי וולפסוןסתם שאלה הבהרתית וידע. בהתחלה פותחים חשבון, ושם נכנסים כל

המיסים. מתי זה עובר לקופת העירייה? או שתמיד נשאר בחשבון נפרד? הסתיימה

התוכנית, אכלוס וכו'.

: מר רן קוניקזה כל הכבישים, כל מה שצריך לעשות שם, זה הכל מחשבון, ההיפך, זה

כדי לשמור את הכסף, שלא יקחו אותו למקומות אחרים. בתי ספר, הכל, מה שצריך שם.

כבישים וכו'. מי בעד? כולם בעד? טוב. אושר.

פה אחד. הצבעה:

אושר פתיחת חשבון בנק החלטה: –פרויקט ההסתדרות, פה אחד.

3. אישור המועצה להנצחות, לאחר אישור ועדת שמות מיום 7.6.2020.

: מר רן קוניקיש לנו פה שלוש בקשות. שלושה סעיפים של הנצחה. אחרי שעברו את

ועדת השמות. אז יש לנו פה סעיף ראשון, המוסיקאית, היוצרת, אלונה טוראל, זיכרונה

לברכה, תושבת העיר, דור שלישי בעיר. נכדה לראשוני שכונת בורוכוב, משפחת בית

הלחמי, מוסיקאית דגולה ופסנתרנית. יש בקשה, בהתחלה חשבנו על מעגל תנועה, אחרי

זה הגיעה בקשה מחודשת של המשפחה והבן זוג, להנציח אותה באזור שבו היא גרה,

שזה ויצמן פינת הצנחנים, יש שם מין ערוגה כזאת יפה, שהיא טיפחה והיתה מאכילה

שם גם חתולים. אז הם ביקשו שכל הפינה היפה הזאת תהיה לזכרה ויוצב שלט 'כאן גרה

34

ויצרה המוסיקאית', כי הבית שלה ממש ליד, מעבר לערוגה

ד"ר ניר קורן: רן, רק הערה. כרגע, לא כביקורת, לא כשום דבר, כרגע הפינה הזאת לא

נראית הכי טוב שבעולם.

מר רן קוניק: נייפה אותה.

ד"ר ניר קורן: צריך לשדרג אותה טיפה, ולשים ספסל נורמאלי.

מר רן קוניק: נייפה אותה.

גב' טלי ארגמן: מה אמרת?

מר רן קוניק: שהיא לא נראית מספיק טוב.

ד"ר ניר קורן: לא, כי הוא אמר לשים אותה,

מר רן קוניק: לא, נייפה, נייפה. ונעשה אותה יפה ונשים שלט וספסל וכל מה שצריך.

נצביע על הכל ביחד. סעיף 2, את רוצה להסביר על ניר כץ

גב' אור-לי ניב: הרעיון הוא, אנחנו ב-28.6 בפתיחת שבוע הגאווה, שכולכם מוזמנים

אגב לאירוע, בשעה שש בערב, תיכף אני אסביר גם מה הקשר לניר כץ. אנחנו הולכים

לחנוך את גינת הסובלנות והקיימות של גבעתיים, שמוקמת בימים אלה במתחם קטן בגן

רבקה. אם אתם מגיעים מהכניסה מהחנייה כששמעון בן צבי מימין ואלון משמאל, נכנסים

מיד בצד ימין, יש מין משולש כזה קטן שזיהינו, אביעד ואני, ושם אנחנו מקימים גינה,

מתחם שיהיה לטובת פעילויות, בשיתוף פעולה עם היחידה לאיכות הסביבה ומועצת

הלהט"ב העירונית. יהיו שם פעילויות למשפחות להט"ב, בלי תעודה אפשר להיכנס גם.

ניר. גם בלי תעודה יוכלו להיכנס. הפעילויות יהיו בסימן כמובן להט"ב ואיכות הסביבה.

באותו מתחם אנחנו רוצים להנציח את ניר כץ, בפינת ישיבה באותה גינה. כך יהיה לנו גם

מקום להנצחה שלו, גם מקום לעשות את טקסי האזכרה שאנחנו עושים מדי שנה.

המשפחה כמובן בעד. ונשאר רק לבקש את אישורכם לעניין הזה. כל זה יקרה ב-28.6

35

בטקס פתיחת אירועי הגאווה. גם ההנצחה, גם חניכת המתחם ועוד פעילות למשפחות

מר רן קוניק: אוקיי. אור-לי, תודה. והשלישי, גם דנה ועדת השמות. הנצחתו של יצחק

נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל. קיבלנו החלטה שאחד מבתי הספר שייפתחו

בעתיד בעיר, כנראה בגשר ההסתדרות, כי שם היו מתוכננים שניים, ייקח עוד כמה שנים,

ייקרא על שמו של נשיא המדינה החמישי, יצחק נבון. מה רצית להגיד, יעקב?

עו"ד יעקב שטרן: כמובן אני מברך על החלטת הוועדה. אני חושב ששקלו והחליטו

בצורה מאוד ראויה ונכונה. למרות זאת, אני רוצה להוסיף להצעת החלטה עוד בקשה,

להנצחת ראש הממשלה לשעבר, זיכרו לברכה, יצחק שמיר,

מר רן קוניק: זה צריך קודם לעבור -

עו"ד יעקב שטרן: שנייה, חברים. אני יודע מה אני הולך להגיד, וזה בסדר גמור. אני לפני

שנה, בשם המשפחה, במיוחד בשם הנכדה, הגשתי גם אליך וגם לוועדה בקשה מפורטת

להנצחת ראש הממשלה שמיר זיכרונו לברכה. אני רק מזכיר, מי שלא זוכר, היה ראש

הממשלה לשעבר, היה יו"ר הכנסת, היה ממפקדי הלח"י שפעלו,

גב' טלי ארגמן: הוא ראש ממשלה טוב.

עו"ד יעקב שטרן: היה טוב מאוד. שפעלו פה באזור גוש דן בתקופת קום המדינה. ויתרה

מכך, יצחק שמיר כראש שמיר גם ביקר בגבעתיים במערכת החינוך, והוא גם היה ראש

ממשלה במלחמת המפרץ, כמו שאנחנו, מי שזוכר, גם סבלנו מזה לא מעט. בכלל אני

חושב שהוא היה דמות ישראלית, ציונית, פטריוטית. הוא נפטר ב-2012 .אני חושב

שהבקשה של המשפחה, ושאני הבאתי אותה לוועדה ולך, רן, היא נכונה, היא ראויה והיא

צודקת. אני חושב ששמיר הטביע חותם משמעותי על המדינה ועל החברה הישראלית,

והוא ראוי כאן בגבעתיים שננציח אותו. ואני חושב שהבקשה שהועלתה הגיעה זמנה כבר

שנחליט עליה.

36

מר רן קוניק: קודם כל אני מסכים איתך שיצחק שמיר ראוי להנצחה בכל מקום, כולל

בגבעתיים, כמו גם שמעון פרס, זיכרונו לברכה, כמו גם מנחם בגין זיכרונו לברכה, ועוד

מספר דמויות. מכל גווני הקשת. כפי שאתה שם לב, פה יצחק נבון עוד לא הונצח. זאת

איזשהי אמירה עקרונית, שמתייחסת לעוד כמה שנים. הבקשה שאתה אז הגשת היתה

מה שנקרא להנציח אותו עכשיו, בבית ספר או ברחוב .

עו"ד יעקב שטרן: אני מציע באותו מתווה.

מר רן קוניק: יכול להיות. אז נדון בזה,

עו"ד יעקב שטרן: אגב, זה מה שהוועדה אמרה.

מר רן קוניק: נדון בזה. אני זוכר את הבקשה שלך כבקשה עכשווית. או רחוב או בית

ספר. זה אין לנו כרגע, לצערי. בשביל דמות כמו יצחק שמיר לא נקרא על שמו כיכר

קטנה. אז אתה מגיש בקשה חדשה, אחרת. היא תידון בוועדת השמות. בכל זאת גם

נשיא, יש הבדל, עם כל הכבוד גם לראשי ממשלה, נשיא בכל זאת, לפחות במובן הייצוגי,

קצת יותר מראש ממשלה. אבל נדון בזה גם. יש גם עוד כמה נשיאים שלא הונצחו, ד"א.

עו"ד יעקב שטרן: עיני לא צרה באף אחד.

מר רן קוניק: משה קצב, למשל. למרות שהוא חי.

עו"ד יעקב שטרן: לשמיר ... שכן היו נקודות חיבור...

מר רן קוניק: בסדר. אנחנו בעד. מזכיר לך שהנצחנו גם את אריאל שרון פה בגבעתיים.

הכל בסדר.

גב' טלי ארגמן: סליחה, זה רחוב צדדי, זה לא נקרא.

מר רן קוניק: לא, איזה צדדי? זה רחוב ראשי מאוד.

עו"ד יעקב שטרן: אנחנו נגיש בקשה מחודשת לוועדת שמות,

מר רן קוניק: ועדת שמות, בסדר.

37

גב' ויוי וולפסון: זה פרה לימינארי כזה לוועדת שמות? אז אני יכולה לבקש להמשיך

לקרוא בשמות של נשים?

מר רן קוניק: קודם כל את יכולה להגיש. ב', אני חושב שעשינו התקדמות גדולה בנושא

של הנצחת נשים. גם ליא קניג וגם לאה גולדברג וגם -

ד"ר ניר קורן: יפה ירקוני כיכר.

מר רן קוניק: יפה ירקוני ולנה כיחלר.

ד"ר ניר קורן: מה שרציתי להגיד, זה גם מה שאמרנו בוועדה עצמה ונראה לי שהסכמנו

על זה בוועדה עצמה, שעל יצחק נבון אנחנו לא מצביעים פה בתור איזה משהו קונקרטי

עכשיו. אלא כאיזשהי אופציה. צריך להגיד שעד שבית הספר ייבנה, יכולות לעבור, לא

יודע, שלוש, ארבע, חמש שנים, אני לא סגור על הלו"זים בדיוק. ודברים יכולים

להשתנות. אז בגלל זה אנחנו לא כאילו חותמים את זה. אנחנו אומרים בית ספר בעתיד,

יכול להיות הראשון שייבנה, יכול להיות השלישי, זה לא איזה משהו זה. וגם יש פה את

הסיפור עם יצחק נבון, שבנוסף לזה שהוא נשיא המדינה הוא היה שר חינוך, ובגלל זה

הקונספט של בית ספר.

עו"ד יעקב שטרן: יעקוב רוצה הנצחה של יצחק שמיר.

ד"ר ניר קורן: מאה אחוז, הוא ראוי.

מר רן קוניק: אני אמרתי, הוא ראוי. יצחק שמיר ראוי להנצחה במדינת ישראל, גם אם

הוא היה בצד כזה או אחר של המפה הפוליטית. יש עוד דמויות שראויות לא פחות ממנו,

ועוד טרם הנצחנו אותם. ביניהם שמעון פרס, שטרם הונצח בעיר. וגם מנחם בגין.

ד"ר ניר קורן: אנחנו מחפשים נשים. אז אפשר שולמית אלוני לבית ספר. זה נראה לי

מאוד ראוי.

מר רן קוניק: יכול להיות. אני לא פוסל. אנחנו לא פוסלים כלום. פה היתה החלטה שהיא

38

די נדירה. אם אתה רוצה להעביר את הבקשה המחודשת באותו המודל, נדון בזה. אני לא

מת על המודל הזה של להנציח בעוד כמה שנים. היתה פה בקשה בכל זאת של עמותה

א מדינה. אני אומר עוד פעם, מבחינתי, מבחינה ציבורית, בדרגת של הנצחת נשי

ההנצחות נשיא ברמה הייצוגית המכובדת, כי הוא כל העם.

: מר מושיק גולדשטיין... בביבי?

: מר רן קוניקחס וחלילה, עד 120 ולשרה. אבל ראש ממשלה הוא יותר פוליטי

: ד"ר ניר קורןר היא חשובה, בתור מי שקרא לביבי לא, באתי להגיד, ההנצחה של שמי

מלאך חבלה. זה נורא חשוב להזכיר.

: מר רן קוניקאנחנו נדון בזה בוועדת השמות. אני הוא ראוי להנצחה. אני חוזר עוד פעם.

רק מסביר את הרציונאל של נשיא. נשיא הוא של כל העם. הוא לא פוליטי, לכאורה. ראש

ממשלה הוא פוליטי. לכן בדרג של ההנצחה, של הקוצנזוס, אין מעל נשיא מדינה. אנחנו

צריכים לשאוף שכל נשיאי מדינת ישראל יונצחו בגבעתיים, רובם, נעזוב רגע את קצב.

: גב' טלי ארגמןמי שעושה באמת זה ראש ממשלה, לא נשיא.

: מר רן קוניקיש כאלה שלא הונצחו. ויש גם ראשי ממשלה, גם גולדה מאיר, אגב, אישה,

לא הונצחה. טוב, אז בואו נצביע. מי בעד שלושת הסעיפים האלו?

: גב' טלי ארגמןרגע, באיזה מקום הוא?

: מר רן קוניקאחד מבתי הספר. עוד לא יודעים בדיוק.

: ד"ר ניר קורןההסתדרות או פטאי.

: מר רן קוניקוהוא גם ספרדי, נציג לספרדים. שכחנו לציין. יצחק נבון. אפלייה מתקנת

מה שנקרא.

הצבעה: פה אחד.

39

אושרו הנצחות לאחר אישור ועדת שמות, מיום החלטה 7.6.2020, פה

אחד.

4. אישור תב"רים

: מר רן קוניקטוב, יש לנו תב"רים. שני סעיפים. נבקש מאיילת, עוזרת המנכ"ל, להסביר

לנו בקצרה.

: עו"ד ורו"ח איילת חייםון, ... צרכים מיוחדים. אבקש לאשר שני תב"רים היום. תכנ

סכום של 150,000 שקלים. תב"ר שני זה מטה בטיחות בדרכים 50,000 שקל. כאשר

20,000 שקל זה מקרנות רשות ו-30,000 שקל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

סכום כולל שלנו היום זה 200,000 שקל. קרנות רשות– 170,000 שקלים והרשות

הלאומית לבטיחות בדרכים – 30,000 שקלים

: מר רן קוניקסיימנו. המשך ערב נעים. תודה שהגעתם. תשמרו על אוקיי, כולם בעד?

הבריאות.

הצבעה: פה אחד.

התב"רים אושרו, פה אחד. החלטה:

__________________

רן קוניק

ראש העירייה

__________________

שולי ברוך בר-דוד

מרכזת ישיבות המועצה

40

לטותקובץ הח

1. הצעה לסדר מאת חבר המועצה ניר קורן

הצבעה:

15 בעד: רן קוניק, אור לי ניב, אלי הולצמן, קארין אינס, אביעד מנשה

סיון גולדברג, איתמר אביבי, בני רייך, מושיק גולדשטיין,

אלעד רוזגוביץ, ויוי וולפסון, ניר קורן, גלית לנדסהוט, אורי

קרמן.

1 לא השתתף בהצבעה: יעקב שטרן.

מועצת העיר תתמוך בכל פיתרון חוקי שיאפשר לה להנפיק החלטה:

תעודת משפחה עירונית.

2. אישור המועצה לפתיחת חשבון בנק–פרויקט ההסתדרות.

הצבעה: פה אחד.

אושר פתיחת חשבון בנק החלטה: –פרויקט ההסתדרות, פה אחד.

41

3. אישור המועצה להנצחות, לאחר אישור ועדת שמות מיום 7.6.2020.

הצבעה: פה אחד

אושרו הנצחות לאחר אישור ועדת שמות, מיום החלטה: 7.6.2020, פה

אחד.

4. אישור תב"רים

הצבעה: פה אחד.

התב"רים אושרו, פה אחד. החלטה: