פרוטוקול ישיבת מועצה 3 נגיש

עיריית בני ברק

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין

מס' 3 מיום ראשון, כ"ז בניסן ה'תשפ"ד ()05.05.2024

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

1

השתתפו:

הרב חנוך זייברט, ראש העיר;

הרב מנחם שפירא, מ"מ רה"ע;

הרב גדליה סילמן, סגן רה"ע;

הרב יהושע מנדל, סגן רה"ע;

הרב אליהו דוד שושן, סגן רה"ע;

הרב שלמה אלחרר, סגן רה"ע;

הרב יוסף יצחק יעקובוביץ, חבר הנהלה;

הרב אהרן מרדכי אלבוים, חבר הנהלה;

הרב שלמה פדר, חבר הנהלה;

הרב שמחה שטיצברג, חבר מועצה;

הרב מיכאל קקון, חבר הנהלה;

הרב משה דוד מורגנשטרן, חבר מועצה;

הרב שלמה שטרן, חבר הנהלה;

הרב עקיבא שטרן, חבר הנהלה;

הרב אברהם בינדר, חבר הנהלה;

הרב יעקב ביטון, חבר הנהלה;

הרב אברהם גלברט, חבר הנהלה;

הרב אליעזר כהן, חבר הנהלה;

הרב ניר אריאל, חבר הנהלה;

הרב שלמה חדד, חבר הנהלה;

הרב יונתן צדוק, חבר הנהלה;

הרב מרדכי פנחסי, חבר הנהלה;

הרב מנחם כרמל, חבר מועצה;

מר יעקב וידר, חבר מועצה;

הרב שלמה אלבוים, חבר מועצה.

נכחו:

ישראל אירנשטיין, מנכ"ל העירייה

רו"ח אהרון אדלר, גזבר העירייה

עו"ד יעקב ראב"ד, משנה ליועה"מ של העירייה

עו"ד שמואל גוטמן, מחלקה משפטית

יוסף צימט, עוזר רה"ע

אליהו גולדמן, עוזר להרב מנחם שפירא, מ"מ רה"ע

יהודה ברטלר, עוזר להרב יהושע מנדל, סגן רה"ע

יצחק פוזן, עוזר של הרב גדליה סילמן, סגן רה"ע

ראובן שלום שראבני, עוזר להרב שלמה אלחרר, סגן רה"ע

יוסי הירשנבוים, ס. מנהל אגף חוזים ומכרזים

חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח

נתנאל נחום, מנהל אגף התברואה

ישראל מנלה, אגף לשירותים חברתיים

אלי ליבמן, אגף לוגיסטיקה

דוד אולבסקי, מנהל מח' רישוי עסקים

יצחק פריימן, מנהל אגף קהילות צעירים ונוער

בן ציון וינטרוב, מחלקת תרבות קהילתית

2

הרשי קניג, מנהל אגף הסעות

קיוי הס, רכז הדוברות העירונית

נחום פלקסר, קידום נוער

בנימין שטיינהרט, מנהל שומת מוסדות חינוך

שלומי מלכא, מנהל השיטור העירוני

אברומי כף, מנהל הדואר

דוד כץ

אליהו שושן

יהושע ויינברגר

איתי גדסי

יצחק לידר

עמרם דירנפלד

ישי מנדל

חיים מאיר לוי

גל ליאור, משטרה

רו"ח שושנה גולדפינגר, מבקרת העירייה

גב' חיה לוין, ס. מנהל אגף דוברות העירייה וועדות עירוניות

3

על סדר היום:

א. דבר ראש העיר – סיכום אירועי יום הפורים וחג הפסח;

ב. הצעה לסדר יום של הרב שמחה שטיצברג, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);

ג. הצעה לסדר יום של הרב עקיבא שטרן, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);

ד. 2 הצעות לסדר יום של הרב שלמה אלבוים, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);

ה. אישור החלטת ראש העיר בדבר הארכת שירות של מנהלת האגף לשירותים

חברתיים ומנהל אגף תשתיות (רצ"ב החומר);

ו. מינוי חברים נוספים לדירקטוריון החברה הכלכלית לבני ברק בע"מ לפי ההצעה

המפורטת במכתב הרצ"ב;

ז. אישור עסקה במקרקעין בבעלות העירייה בגוש 6123 חלקה ,315 לפי הסכם בין

עיריית בני ברק לבין רשפה חברה לבנין בע"מ ח.פ. 513483131 (רצ"ב טיוטת הסכם

וחוות דעת משפטית);

ח. אישור התקשרות עם חברת חשמל לישראל לצורך החכרת חדר טרנספורמציה

הנמצא ברח' רבינו בחיי ,6 בני ברק מקרקעין הידועים כגוש 6122 חלקה 950 (רצ"ב

טיוטת ההסכם וחוות דעת משפטית);

ט. מינוי משנים לראש העיר;

י. שונות.

4

א. דבר ראש העיר – סיכום אירועי יום הפורים וחג הפסח;

הרב חנוך זייברט: ערב טוב לכולם. אני מבקש לשבת. גם מי שנמצא מחוץ למעגל,

אפשר לפתוח כיסאות, מבקשים מכולם לשבת.

אני רוצה לפתוח ישיבת מועצה מס' ,3 למעשה ישיבה ראשונה מן המניין. ערב טוב לכולם.

אנחנו נמצאים היום ביום לא פשוט, יום שהיום היה אירוע קשה בדרום, יש 10 פצועים,

זה לא יום פשוט. וגם היום בערב זה יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אנחנו לא צריכים

לקבוע יום ליום השואה, אנ חנו כדור שני לניצולי שואה זוכרים את הדבר הזה יום יום,

חיים את זה יום יום, מכירים את זה יום יום ומשתדלים ליישם את הגבורה הרוחנית של

הסבים שלנו שהיו במלחמה, ששרדו את המלחמה ושל אלה שלא שרדו, ללמוד מהם איזו

מסירות נפש היתה להם בזמן שהם היו בגטאות, איך הם שמרו על צלם אנוש, איך הם

שמרו על האמונה היהודית, וזה מה שמדריך אותנו היום לשמור ככל יכולתנו על המשך

הדורות. ואם ירצה השם, נקווה שכל אחד הלאה והלאה, שרשרת הדורות, כל אחד ואחד

ימשיך כרצון הדורות הקודמים ולתפארת המשפחות.

אני רוצה לפתוח בסקירה. סה"כ איך שנכנסנו לפקיד היו לנו כמה אירועים חשובים מאד

ומשמחים מאד ברוך השם – אחד היה אירוע פורים, שעבר ברוך השם בבני ברק בשלום,

בשלום מבחינת ההסתכלות היהודית שלנו על חג הפורים. זה לא היה פשוט. המשטרה

השקיעה כוחות רבים ועשתה מאמצים מרובים מאד, ועוד מעט נשמע על כך מפי מפקד

המשטרה.

בהמשך, איך שנגמר פורים, התחלנו את המבצע של פסח, של הניקיון בעיר ואני חושב

שכמות הפינויים שהיתה פה בעיר מבחינת הזבל והדברים האלה, לא חושב שהיה לזה אח

ורע בעבר. אבל ברוך השם, אני חושב שזכינו לחגוג את חג הפסח כמו שצריך. עשינו השנה

קמחא דפסחא בצורה קצת אחרת משנה שעברה, יושבים פה אלה שעסקו בזה בשנה

שעברה, גודי ואחרים, עשו את זה בחלוקת מצרכים ובדרכים אחרות, הפעם עשינו

בשוברים, בכרטיסים, בשיתוף כולל חב"ד, באמת מגיע להם את מלוא ההערכה והתודה

לכולל חב"ד על המאמץ הגדול שהם עשו איתנו וזה עבר בצורה מכובדת, יפה, ללא כל

תקלות, וברוך השם, כל מי שהיה זכאי קיבל ומי שלא היה זכאי לא קיבל. זה הלך בצדק

וביושר, בבדיקות ובסדר שכל הדברים יילכו כמו שצריך. כמו כן, היתה את הפעילות של

האלמנות והיתומים, משפחות חד הוריות, נשות המילואים – את כל הדברים עשינו כמיטב

יכולתנו לתת למה שיותר אנשים לחגוג את החג. אם אנחנו לוקחים את סה"כ האנשים

שנהנו מהעירייה, זה בערך כ- 7,000 משפחות שנהנו בחג מסיוע של עיריית בני ברק ביחד

עם גופים אחרים.

כיוון שאנחנו נמצאים היום בערב יום הזיכרון ואנחנו לא רוצים למשוך את הישיבה הרבה

זמן, אנחנו נתחיל אותה ישר ולעניין. ואני מבקש דבר ראשון להודות למשטרה ולאחל

להם באמת, לאחל להם הצלחה ולהודות להם על העבודה המסורה. אני רוצה להגיד דבר

מאד פשוט, בני ברק בקדנציה הקרובה שהולכת להיות ושהתחילה תעבוד בשיתוף פעולה

מלא עם המשטרה לרווחת תושבי העיר. המשטרה בבני ברק לא באה להילחם עם תושבי

בני ברק, היא לא באה לפגוע בתושבי בני ברק, היא באה לסייע ולעזור לתושבי בני ברק.

ועיריית בני ברק תשתף פעולה עם המשטרה לצורך פעילות נרחבת של שוטטות, של טיפול

בגינות, של כל הדברים האחרים שקורים בעיר ולא צריכים לקרות.

5

אז אנחנו מודים למשטרה על שיתוף הפעולה ואנחנו מצידנו, נגייס שוטרים נוספים, נגייס

פקחים נוספים, כדי שמי שיילך בבני ברק יילך בצורה בטוחה, הוא לא יפחד שיקרה לו

משהו, הוא לא יפחד שיפגעו בו, כי זו החובה של העיר, לדאוג לביטחון האישי של

התושבים. אנחנו עושים את זה ביחד עם השיטור העירוני וביחד עם המשטרה. נמצאים

איתנו גם מפקד השיטור העירוני של בני ברק וגם המפקד של הפיקוח העירוני שלומי

מלכה. נכבד רגע לשמוע את המצגת שלהם ולאחל להם בסוף תודה רבה. גל, בבקשה.

מר גל ליאור: אחר הצהריים טובים לכולם. אז באמת, עם כניסתו של ראש

העיר לתפקיד, שני אירועים מרכזיים. עיקר המאמץ היה בחג הפורים וחג הפסח. העבודה

היתה על פי שלבים, גם בפורים וגם בפסח, כשחילקנו את זה לטרום החג, ערב החג והיום

שאחרי, כשהבנו שכל אחד מהשלבים האלה הוא חשוב. לא מעט אירועים. בפורים זה

ה'פורים שפיל', טרום החג, ההיערכות המקדימה, צווי החיפוש, נפצים וכל מה שאנחנו

בעצם מכירים. בפסח אירועי המים שלנו, הגעלת כלים וביעור חמץ. אני אגע באמת

בנקודות עיקריות:

מעורבות יוצאת דופן בהובלת ראש העיר והרב ישראל דרנגר עם קיום דיוני חשיבה

מקדימים. קביעת יעדים רצויים. השתתפות באישורי תוכניות עירייה-משטרה. והדבר

החשוב מכל זה בעצם הגדר תחומי האחריות, כשכל אחד ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות,

איך לעשות, כדי להגיע ליעד.

הפקת לקחים – אז ההיערכות שלנו היתה מבוססת על לקחי העבר. בדקנו מה לא עבד

בשנים הקודמות, את מה היינו צריכים לשפר כדי להגיע ליעד הרצוי שהוצב לנו. לכל חג

וחג מאפיינים ייחודיים – אם בפורים היינו צריכים לבלום את מסיבת הרחוב ובפסח

לשמור על צירים ראשיים בעיר זורמים, אז כל חג עם המאפיינים הייחודיים שלו. היתה

היערכות מקדימה עם פגישות עבודה מקצועיות, סיורי שטח.

כמובן שלצורך עמידה ביעד הוקצו לנו המשאבים הנדרשים, שזה בעיקר כוחות נוספים

של שיטור בשכר, אגף התשתיות שסייע גם בהיבטים של גידור וטיפול בתשתיות איפה

שמצאנו לנכון. שיתופי פעולה – אז כאן אני באמת יכול להגיד שטובים השניים מן האחד,

השיטור העירוני לא יכול היה להגיע להצלחה הזו לבד, אז יחד עם אגף החניה, אגף

התברואה ואגף התשתיות, שכולנו שילבנו זרועות יחדיו, הצלחנו להגיע בעצם ליעד הרצוי

גם בפורים וגם בפסח, ואני חושב ששני האירועים האלה עברו בצורה טובה מאד. מערך

הדוברות שהיה פה משמעותי מאד, גם בטרום החג ולאחריו. כנס מנהלי תלמודי התורה.

ואלה באמת בראשי פרקים עיקר הדברים כדי להגיע להצלחה ביעד. תודה רבה.

הרב חנוך זייברט: ראשית כל, תודה רבה באמת לגל ותודה רבה לשלומי. אני חייב

לציין באמת את שיתוף הפעולה המלא עם העירייה, עם הרמ"ט ישראל דרנגר, עם מחזיק

התיק הרב יעקב ביטון. אי אפשר להתעלם ממפקד התחנה וקסלר ומהמחוז, מדני ומכולם,

שעמדו ונתנו את הכוח ואת הדחיפה. סיכמנו שתהיינה לנו ישיבות נוספות ביחד עם הממ"ז

ויחד עם מפקד המרחב, ואם ירצה השם שיתוף הפעולה לטובת התושבים ימשיך הלאה.

ואנחנו מודים פה פעם נוספת לגל שנמצא איתנו ולשלומי שנמצא איתנו. תודה רבה.

נעבור לנושא השני, זה הנושא של הקמחא דפסחא וכל הפעילות הזאת. שיקי, בבקשה.

הרב יהושע מנדל: אחר הצהריים טובים לכולם. אנחנו רואים פה את הסיכום של

מבצע פסח תשפ"ד, תחת הסיסמא שמחויבים תמיד למאה. חייבים אבל, לפני שאנחנו

נכנסים, לתת קרדיט ולהזכיר את ההתחלה של הפעילות של הקמחא דפסחא, שהתחילה

פה בקדנציה האחרונה באמצעות ראש העיר וראש אגף הרווחה הנוכחי, סגן ראש העיר

6

הרב סילמן. וברוך השם שכמו כל דבר טוב, אנחנו עושים את זה עם כל הפרגון ומנסים

לשפר ולעשות את זה בצורה כמה שיותר טובה.

השנה היו לנו כמה וכמה היבטים, כשההיבט הראשון היה, הכלל הראשון שראש העיר

קבע, היה שהוא לא מוכן שיחלקו מוצרים. היו הרבה מאד התלבטויות אם נצליח לעמוד

בזה, אם יהיו לנו שיתופי פעולה כאלה ואחרים עם גופים שיסכימו לוותר על הנראות. הרי

ברור שיש הבדל בין הנראות של לאסוף מוצרים ברחוב מבחינת באז לכרטיסים, אבל ברוך

השם עשינו את זה.

בשקף הבא נתחיל להיכנס לנתונים קצת – הקריטריונים נקבעו פה במועצת העיר כבר

לפני שנתיים ואנחנו לקחנו את אותם קריטריונים, אמנם בהפקת לקחים ייתכן שלשנה

הבאה נבקש לשנות אותם קצת, אבל כרגע עשינו את זה בהעתק הדבק. יש קרוב ל- 6,500

זכאים בעיר, כמעט 5,590 נרשמו לקבלת המימוש. הערך הטעון בכל כרטיס היה 500 ₪,

שאת הכרטיס ניתן היה לממש ברשתות מזון 8 וברשתות ביגוד במגוון מאד מאד רחב. סך

התקציב היה 3,000,000 ₪. שותפים לתקציב היו העירייה, כולל חב"ד וקרן מרומים,

שאנחנו באמת צריכים להגיד להם תודה.

יש פרויקט סיוע נוסף שהוביל את זה גודי, בהובלת ראש העיר, אבל גודי היה זה שבא

וביקש ודרבן. וכמו שהיה בשנה שעברה, שנתנו למשפחות רווחה, קרוב ל- 300 משפחות

שקיבלו באגף רווחה, לאחר בדיקה מדוקדקת של נתונים שקיבלנו על ידי האגף. גם שם

הכרטיסים היו 500 ₪ בכל כרטיס. סך התקציב היה 150,000 ₪.

יש פרויקט חדש שהוא באמת פרויקט שגודי הביא את זה – משפחות חד הוריות – הם

ציבור שעד היום לא ספרו אותם בעיר. יש בעיר מעל 600 משפחות כאלה, אבל התקציב

היה מוגבל, אז נתנו לרווחה באמת לתעדף, 230 משפחות קיבלו סך ערך שובר נטען של

550 ₪, אז התקציב שם קצת יותר גבוה מ- ,126,500 וזה היה חלק אחד מהפרויקטים

שעשו.

הפרויקט הבא היה של משרתי מילואים – במהלך החורף, במהלך המלחמה היו המון פניות

לאגף הרווחה בתקופה שהייתי שם של נשות משרתי מילואים שביקשו עזרה וסיוע בכל

מיני תחומים שהם בעצם נשארו בבית לבד. ראש העיר קיבל החלטה להתחיל לעשות איתם

פעילות. בהתחלה זה התחיל עם קבוצה של 65 משפחות, זה גדל והגיע ל- ,100 במהלך החג

התווספו עוד 40 ומשהו משפחות. אנחנו אוחזים בסה"כ ב- 141 משפחות שפנו לרשות,

שמתוכן קיבלו 550 ₪.

פרויקט סיוע לאלמנים ולאלמנות – חילקנו כרטיסים לכל האלמנים ולכל האלמנות, 349

בעלי משפחות קיבלו כרטיס הטבה של 'גולד קלאב', 400 ₪ כל כרטיס. כל ילד, אם יעברו

לשקף הבא, כל ילד קיבל כרטיס אישי של 120 ₪, כרטיס אפיקומן, שיוכל לקנות בזה מה

שהוא רוצה במגוון רחב של חנויות. התקציב פה היה 174,000 ₪ בתקציב של הילדים,

בתקציב של האלמנים והאלמנות זה היה 140,000 ₪, ביחד זה סכום מטורף של מעל

300,000 ₪.

הפרויקט הגדול ביותר שהיה לנו, שאני חושב שהוא פרויקט מאד מאד מרגש, זה היה

הפרויקט של לחלק לכל האלמנות והיתומים סעודות שבת הגדול. הקרדיט פה מגיע לנחום

פלקסר, אבל אני חושב שכל אחד מהסגנים פה וכל אחד מחברי המועצה עקב אחרינו,

עבדנו מ- 5 בבוקר עד כניסת השבת, אין אלמנה שלא קיבלה את האוכל בצורה אסתטית,

טריה, ברמה הכי גבוהה, וברוך השם שבסעתא דשמיא זכינו לשמח אותם שזה מה שחשוב.

7

השקף הבא – אנחנו בסך תקציב פעולות חסד ורווחה של העירייה בחג הפסח תשפ"ד –

קרוב ל- 4,000,000 ₪. אני חושב שזה משהו שאין לזה אח ורע. הצלחנו להביא פה חלק

ניכר מהכסף משיתופי פעולה מבחוץ, אבל בסופו של דבר זה פרויקט אדיר שנעשה בהובלה

של ראש העיר וביוזמה שלו. והמקום פה גם לציין לשבח – גם את הגזברות, גם את הרכש,

גם את כל מי שנתן את היד לכך וכמובן את הרווחה, והשם יעזור שמפה והלאה נצליח רק

לעלות בעזרת השם. בשורות טובות. תודה.

הרב חנוך זייברט: באמת אני חושב שמגיע תודות לכל אלה שפעלו בזה – הרב

יהושע מנדל, פלקסר, כל אלה שפעלו ברכש, בגזברות, כולם היטו שכם למרות שהיינו בזמן

מאד קצר והיו צריכים להריץ את המכרזים ולהריץ את כל הדברים. עשו את זה בצורה

היפה ביותר. והעיקר והעיקר זה שיכולנו לשמח כ- 7,000 משפחות בחג, זה ההישג של כל

אלה שיושבים פה. כי בס וף זה פרויקט של כולם, של כל אלה שיושבים פה סביב השולחן.

בואו נמשיך הלאה בבקשה. תשתיות. חנוך.

מר חנוך זיידמן: ערב טוב. כפי שאתם רואים בשקף, פסח בא מוקדם מדי

לתחילת הקדנציה וכל מה שנעשה נעשה בהחלטה מהירה מאד, לצאת לדרך ולהסתכל מה

קורה. ואחד הדברים שאנשים מאד מאד התלוננו, ואני מוכרח להגיד שהם גם צדקו, שישנן

הרבה פניות על מפגעים שלא מגיעים אליהם. ולכן, היתה החלטה מיידית של ראש העיר

וכמובן המנכ"ל והרב שיקי מנדל, מחזיק תיק תשתיות, לעשות מבצע מהיר ולראות איך

אנחנו מצליחים להתמודד עם העניין הזה בתור הפיילוט הזה. כמובן שאנחנו נשענים בזה

על הפניות שיש לנו, שמגיעות למוקד העירוני, ונעשתה כאן עבודה של מה יותר דחוף או

מה יותר חשוב.

וכמובן, במגבלות של הזמן הקצר שאנחנו הולכים לנסות את הניסיון הזה. כמובן שגם,

כדי להיות בטוח שאנחנו אכן מנצלים את זה כמו שצריך, הוצב לזה מפקח מיוחד ותוכנית

שהיה מעקב יום יומי מה היו צריכים לעשות, מה עשו ומה התוצאות. המספרים האלה

אומרים שיש לנו המון המון פניו ת שעדיין לא הגענו אליהן וזה חבל מאד ואנחנו צריכים

להגיע לזה. פה יש את הפירוט של המבצע הזה, שהוא היה מבצע קצר של 13 ימי עבודה,

אבל כל צוות עשה ביום למעלה מ- 10 פניות, היו 4 צוותים, זה היה מפוזר על כל העיר כפי

שאתם רואים, 7 שכונות, 13 ימי עבודה בסך הכול, והתוצאה היתה מאד מאד משמעותית.

כמובן שזה רק ההתחלה של ההתחלה. בעזרת השם, כפי שמתוכנן, הולכים לקחת את

העניין הזה מאד מאד ברצינות ולעשות מיפוי רציני ואמיתי של כל מה שקשור לתשתיות

– כבישים, מדרכות, גינות, תמרורים, גדרות, מעקבות בטיחות – כל מה שקשור לזה,

ולראות איך אנחנו מתנפלים על העניין הזה לאורך זמן, לא במבצע של כמה ימים אלא

לאורך זמן.

כשראש העיר נכנס לתפקידו והרב מנדל, הוא נמרץ, אין לו זמן, אין לו זמן, קדימה,

קדימה, קדימה, ולכן, אני מאד מעריך את זה על הסיבה שמרוב כל הדברים החשובים

שהיו ברמה של חשיבות והחליטו לטפל בזה באופן מיידי. ולכן, מה שיש לי להגיד זה תודה

רבה.

הרב חנוך זייברט: או קיי, נעבור לתברואה. לפני זה נגיד באמת תודה לאלה שלא

הזכירו אותם, זה הצוות של הלשכה של הרב מנדל, הרב ברטלר, מנהלת המוקד גב' כץ,

שבאמת עבדו במסירות ובנאמנות לטפל בזה, ביחד עם שלמה בורובסקי. צוות שבסוף

כולם היו צריכים להשתלב בזה ביחד כדי להצליח ולהגיע לכל מקום ומקום. נתי, בבקשה.

מר נתנאל נחום: ערב טוב לכולם. יש שקפים שאני אתעכב עליהם, אז לא להיות

8

בלחץ, ויש שקפים שאני ארוץ איתם. זמן ההתארגנות שאגף התברואה קיבל - ב- 20.3.24

היתה ישיבת מועצה ראשונה, תחילת המבצע שהיינו אמורים להתחיל אותו זה היה ב-

,25.3.24 זאת אומרת, שהיו לנו כמה ימים להתארגן עם תוכניות עבודה מסודרות, כמובן

מאושרות גם כן לתחילת המבצע.

האתגרים שהיו לנו: היה לנו את תקופת הרמדאן, כל תקופת מבצע פסח, תקופת הרמדאן,

כמו שכולם יודעים, אבל זה לא כזה אתגר גדול, כי כל שנה יש לנו בתקופה הזאת ימים

יותר, ימים פחות שאנחנו מתמודדים איתם. אבל, בעקבות המלחמה נוצר חוסר של 40,000

פועלים בכל מדינת ישראל בתח ומי האשפה והטיאוט. הצבא גייס לנו מנופים, דחסים,

נהגים, מעל 15 טון, שזה דבר מאד מאד מבוקש.

חברת פורטל סייעה לנו במשרד הביטחון שהציוד של בני ברק לא יגעו בו ובאמת לא נגעו

לנו באף משאית, מה שבערים אחרות גייסו משאיות. במוצאי שבת, שבוע לפני חג הפסח,

זה שבוע ויומיים, הטילים שנשלחו מאירן גרמו לתושבים לנקות מקלטים, שהיה לנו באג

גדול, היה לנו עומס חריג ע ם התושבים שניקו ופינו את כל המקלטים של העיר. עוד דבר

ידוע – כל שנה ממדינת ישראל יוצאים 2,000,000 אנשים לחו"ל, השנה יצאו רק 400,000

תושבים, ועוד מעט אני אגיד לכם איך זה גם כן קשור אלינו, אנחנו נראה את זה בהמשך

המצגת. המשרד להגנת הסביבה היה לנו אתגר גדול, גם כן, אתם תראו עוד מעט את

האתגר הזה.

איגוד ערים דן – בנוסף לפקקים שאנחנו מכירים כל שנה במכוניות ובשביל זה הקמנו את

השטח התפעולי, השנה גם האתר של איגוד ערים דן לא הצליח לחלץ את האשפה משם

והם הגיעו ל- 25,000 טון שהם התחילו לזרוק בכבישים שמובילים לאתר חירייה, וכל זה

בגלל שנסגר איזה שהוא אתר בדרום הארץ וכל התחנות הממיינות הפסיקו למיין ולא היו

מובילים מספיק, גם בגלל המלחמה, לפנות אותם.

ההיערכות שלנו היתה – כל בוקר ב- 7 בבוקר אצל ישראל דרנגר רמ"ט ראש העיר, כל בוקר

כל הנהלת האגף, כל אחד הגיע, גם אמר מה התוכנית שלו להיום, מה התוכנית לאתמול

והיתה בקרה על כל התוכניות. כשבדגש אמרו לנו – אנחנו לא מתכוונים שערב פסח יהיה

נקי, אנחנו מתכוונים שכל יום יהיה נקי, שזה היה שינוי מבורך וגם קיבלנו את הכלים

לכך. היתה לנו ישיבה עם ראש העיר גם כן במוקד העירוני, מעקב אחרי פניות

נסגרות/נפתחות, לראות שבאמת העסק הזה עובד כמו שצריך, כולל נהלים שקיבלנו גם כן

במקום. הפגישה שם גם כן היתה עם מחזיק התיק שלנו.

זו התמונה של האתר לקליטת הפסולת שהיה לנו בצפון העיר, שעל זה המשרד להגנת

הסביבה עשה הרבה לחצים. הוא ידע שאני לא בארץ, לכן אי אפשר היה לדבר איתי בנושא

הזה, והתקשרו אלי בבוקר, אמרתי להם שאני עוד שבועיים חוזר מחופש. זה מה שקורה

בחירייה, תסתכלו רבותי, בחירייה תמיד רואים בור. פה אנחנו רואים שהכול, כל השטח

בחירייה היה מוצף. זה אומר שאני, יש לי את זה גם בווטס-אפים, המנכ"ל של איגוד ערים

דן, זה אחד האתגרים הגדולים שהיה, כל יום כל היום התקשר אלי – תקשיב, כל עיר

נורמלית שולחת לי פה מנוף, שולחת לי פה דחס, אתה שולח לי סמיטריילרים, איך אתה

עושה את זה? אני לא מוכן לקבל. כל היום התעסקנו, אני בכל אופן הייתי מולו והתעסקנו

עם הדבר הזה.

היו לנו סיורי שטח בנקודות חמות. ראש העיר יצא לסיורי שטח, לא מתואמים, וכמובן

שהוא נפגש עם התושבים ומשם גם קיבלנו הנחיות איך לפעול. היתה רתימה, גם של

התושבים, גם של הרבנים לכל הנושא של פעילות פסח.

9

חידוש צי הרכב – הגיעו לפה משאיות חדשות, הגיעו מנופים חדשים, הגיעו רכבי טיאוט

חדשים, שזה גם בוודאי השליך לנו על הרמה של הניקיון.

ישראל דרנגר, אני לא יודע אם הוא נמצא פה, אבל אחד הדברים שהוא ביקש זה להעיף

את כל החולות מהעיר. שכרנו 'בוב-קטים' עם מברשות שהרימו את כל החולות, אני לא

יודע אם את הכול אבל, היו לנו פה איזה 50 טרקטורים כאלה שרק ניקו והברישו את העיר

איפה שיכלו. השנה גם התחלנו לעבוד עם מיולים, רכב טיאוט מאחורה, מפוח מקדימה

ושוטף צמוד. במקומות שהיינו בהם – הלכלוך לא חזר כל כך מהר לשם.

ניקיון קירות, ניקיון תחנות אוטובוס – אני יכול להגיד לכם שב- 5 השנים האחרונות לא

ניקינו תחנת אוטובוס אחת, שזה דבר מבורך, שהיה לנו גם זמן בתקופת פסח לטפל בדבר

הזה.

את התמונה הזאת בחרתי להביא, בלילות, היה חוסר תמידי במנופים. ממודיעין עלית

התקשרו אלי, מכל מיני עיריות, מרכסים התקשרו אלי – איך אנחנו משיגים מנופים?

בלילות היינו מביאים לפה טרקטורים עם כף נפתחת וממלאים משאיות של ערמות אשפה

גדולות, שזו פעם ראשונה שעשינו את זה בעיר. שבילים – כמובן. זה הכלים החדשים. רכב

טיאוט חדש שקיבלנו, אתם רואים אותו פה. פחים – 500 עגלות אשפה שבורות הוחלפו

במהלך המבצע, עגלה שבורה תמורת עגלה חדשה. הורדנו עשביות. שמנו 150 סלי רחוב

ברחוב בתקופת המבצע.

וכאן זה המקום להודות לגל ליאור, שכל דבר הוא תרגם לנו למה מותר לנו לקחת אותו,

לקחנו מפה איזה 15-20 רכבים בעיר בתקופת המבצע. זאת אומרת, כשגל רוצה הוא יודע.

מכולות ביעור חמץ – בבני ברק היו ,60 גדלנו ל- 93 מכולות, שהשנה שעה וחצי לפני הזמן

של שנה שעברה הצלחנו לפנות את כל המכולות של ביעור החמץ. זה האתר של ביעור

החמץ. השנה אספנו 3,000 טון מעל מה שהיה לנו שנה שעברה. כלים שהיו פה בעיר – היו

פה מעל 150 כלים שהסתובבו פה בעיר, משאיות ומנופים.

זה המוקד העירוני, אלה הקריאות של המוקד העירוני, היו לנו 5,651 קריאות שהתקבלו

במוקד. חלק מהקריאות, כשסגרנו את הפניות, קיבלו בחזרה טלפון לראות אם באמת זה

לשביעות רצון התושב. השנה, מה שאני שמתי דגש על דבר אחד, ביקשתי, ראש העיר,

שיבדקו לי לא כמה פניות קיבלנו, אלא אנחנו יודעים שמ- 2 עד 2 בוא נגיד שאנחנו נמצאים

בעבודה, כמה פניות נסגרו מ- 2 עד 2 בלילה. אז ראינו שיש ירידה ענקית בפניות אל מול

שנה שעברה. פה יש לנו את הסיכום והמסקנות שלב א' וכניסה לשלב ב'. השותפים שהיו

לנו בארגון, בעזרה – מוקד ,106 מוקד רואה, אגף הרכש, אגף כוח אדם, אגף הכנסה,

מחלקת חזות העיר, משפטית, רישוי עסקים, תובע עירוני, לשכת הדובר. כל אלה, ראש

העיר, 24 שעות, מתי שהתקשרתי אליהם – קיבלתי מענה. אלה הקבלנים שעבדו איתנו

בתוך העיר. ואחרונים חביבים זה צוות אגף התברואה, מנהלים משימתיים ופקחים,

מחויבים ל- ,100 בעזרת השם יחד ננצח.

עכשיו אני רוצה להגיד, ראש העיר, מה שעשינו עד עכשיו זה היה רק הדגמה למה שאנחנו

יכולים לעשות. אנחנו לא מתכוונים לרדת ממה שעשינו בתקופת פסח. אני מקווה בעזרת

השם שיחד נעשה וננצח.

עוד דבר, ראש העיר, אחרון אחרון חביב צריך להודות למחזיק התיק. באמת, לא היה לי

מחזיק תיק כזה בכל השנים שאני מכיר את עצמי, שבחודש אחד הוא עשה איתי מה

שאחרים עשו 5 שנים.

10

הרב חנוך זייברט: באמת תודות, בעיקר צריך להגיד תודות בנושא הזה לעובדים

המסורים שישבו על כלי העבודה האלה עד שעה לפני החג. המשאית האחרונה עזבה פה

לפני החג, אני חושב שחלק מאיתנו כבר היה בבית הכנסת. אז באמת תודה לכל העובדים,

זה העיקר. ותודה לנתי, באמת עשה עבודה נפלאה. תודה לרמ"ט, שאצלו בבית ישבו כל

בוקר. תודה לכל הצוות הנרחב ותודה למחזיק התיק עקיבא שטרן, שהוא זכה לשבת אצלי

הרבה שעות ברכב, נכון? זה לא היה כל כך גרוע המושב מאחורה. באמת, ניסינו לראות

מה קורה בעיר, ברוך השם אני חושב שעשו את המקסימום שיכלו לעשות. זה לא סוד

שאנחנו חיים בלי תקציב וצריך להגיד תודות לגזברות שאפשרה לנו, למרות שאין תקציב,

לנצל כל מיני מקורות ולהתקדם בנושא הזה, לא עיכבו אותנו בשום דבר. ואם ירצה השם

אנחנו בשבועות הקרובים נשב על תקציב התברואה כדי להחליט איך מתנהלים במשך כל

השנה, כי אנחנו נמצאים באמת היום, אם לוקחים ,1/12 אנחנו כבר מזמן מזמן לא

נמצאים בדיוק שם, אבל אנחנו נשב ונמשיך.

אני רוצה להגיד לכל אחד שמבקש להתייחס, כל אחד שיבקש לדבר יקבל לדבר, בתנאי

שאדם ידבר מתי שהוא מקבל זכות דיבור, לא ייכנס לדברי חברו ולא יפריע לדברי חברו.

(מגיב להערות שלא ניתן לשמוע) אתה תמשיך לשתוק.

עכשיו אני מבקש מעקיבא שטרן שרצה להגיד כמה מילים ונמשיך עם עוד מי שביקש את

זכות הדיבור. אני יודע שגם וידר ביקש זכות דיבור – יקבל.

הרב עקיבא שטרן: מנהל האגף הציג את הנתונים המקצועיים. אני רק רוצה

בקצרה להודות ולברך. אני רוצה לספר לכם, ראש העיר ורמ"ט לשכתו הרב ישראל דרנגר,

יצאנו יום יום לשטח. אני לא חושב שיש במדינת ישראל ראש עיר שהשקיע כל כך הרבה

בתחום הניקיון כמו שהשקיע ראש העיר. תודה רבה. תודה רבה לממלא מקום ראש העיר

הרב מנחם שפירא שליווה את כל התהליך. ואחרונים חביבים, תודה לעובדי האגף ונתי

נחום שבאמת עשו מעל ומעבר. ותודה גם לגזבר העירייה שבעצם הפסח הזה התקציב

הוכפל, אפילו כמעט שולש משנים קודמות ובאמת ראינו את השינוי בשטח. תודה רבה.

הרב שלמה אלחרר: ברשות ראש העיר, אני רוצה להתייחס רגע לשני המציגים

האחרונים. אז קודם כל, בראשונה למי ששמענו קודם, למנהל אגף התברואה הרב נתי

נחום, שאפשר לומר שהשנה הבנו בפסח הזה מה המשמעות של 'עד שיבלו שפתותיכם

מלומר די'. ראש העיר, כבר רציתי להתקשר אליו בשעה 3 לפנות בוקר שיעצור את

המשאיות, אני רוצה לישון. העיר כאן, באמת אפשר לומר, נכנסנו לחג כיאה לעיר של

תלמידי חכמים בצורה נקיה, בצורה מכובדת, אז יישר כוח גדול לראש העיר, כמובן לראש

המטה הרב דרנגר שגם כן ליווה את הכול, וכמובן לרב נתי נחום. אני רוצה גם להודות

ל רב שיקי מנדל, שהציג כאן גם כן בצורה מאד יפה את המצגת ואת כל הפעילות ואת

החלוקה של המשאבים.

אבל יש דבר אחד שלא התייחסת אליו, זה איך שכל המבצע הזה התנהל. אז אני זכיתי

לרדת ולראות את התוכנה המיוחדת שנבנתה והכול בשקיפות והכול במכובדות, לא היה

מצב שמישהו חיכה בתור אפילו לא לרגע, היינו שם כמה שעות, וכמובן במיוחד משפחות

שנמצאות במצב כזה, החשיבות לנראות ולמעמד של החלוקה, זה דבר שמאד חשוב, מאד

מכבד. וכמובן, התוכנה הזאת שמאד מאד שיקפה יושרה ואמינות. ואם אני לא טועה, תקן

אותי, קרוב ל- 100 פניות שקיבלנו של כאלה שפספסו את הרישום, הצלחת להכניס אותם

ונכנסו לחג, שהיו זכאים כמובן, בוודאי, אך קרה, אנשים פספסו, כמובן שנדבר על הנושא

של הפרסום, להגיע יותר למשפחות האלה. אבל בסוף כולם קיבלו בצורה מכובדת,

ביושרה, באמינות. אז תודה רבה לכולם.

11

מר יעקב וידר: אני בסופשבוע קיבלתי את הזימון לישיבת מועצה, אמרתי, ערב

יום השואה, יכול להיות שמכנסים פה ישיבת מועצה כדי להזכיר את 6 המיליון מהאחים

שלנו ובשביל זה ראש העיר דחוף לו לכנס בבהילות מועצת עיר. אבל לא. קראתי, עברתי

על כל הסעיפים, אפילו סעיף אחד, מר זייברט, אחד, לא חשבת להקדיש לטובת היום

הגדול והחשוב הזה. מה כן יש פה? מה יש בכל הסעיפים האלו? אחד – חצי שעה של

ליקוקים הלל ושבח על עצמכם, חצי שעה. בצפון קוריאה יכולים לשלוח אליכם נציגות

כדי ללמוד איך מלקקים להנהגה. פשוט לא ייאמן. חצי שעה אתם מלקקים לעצמכם –

איך ע שינו ופארנו ורוממנו, כשהעיר בחוץ מטונפת. אני לא מפסיק לקבל תלונות

מתושבים, סרטונים, על עיר מטונפת ומלוכלכת. הוצאתם פרסומים, הוצאתם חוברות

בעלות מטורפת, על חשבון תושבי העיר. במקום להשקיע את הכסף הזה על שבחים והלל

על עצמכם, תשקיעו אותו בניקיון, בטיפול בתשתיות הקורסות, בטיפול בביוב. יש פה

הצפות ביוב נוראיות. לפני הקיץ זה מביא מחלות בצורה נוראית. אבל לא, הכסף הולך

לשבח והלל על עצמכם, ואתם בטוחים שתושבי בני ברק מטומטמים. הם יראו את החוברת

היפה ויאמינו למה שכתוב שם. מר זייברט, תושבי בני ברק לא מטומטמים.

דבר נוסף, תראה, אני חושב שיום השואה הוא יום גדול מאד, יום חשוב מאד, אנחנו כולנו

פה זכינו להכיר שורדי שואה, כל אחד, מי בילדותו, מי בבגרותו. הדור הזה הולך ונעלם,

הוא לא קיים, הוא הולך ונעלם. ככל שיחלפו הימים כך אותם אנשים ייעלמו ולא יהיו

קיימים ולא יהיה מי ש יעביר את הדבר הנוראי הזה שהעם שלנו חווה הלאה. אנחנו יכולים

לראות שאנחנו חצי שנה אחרי האסון בשמחת תורה וכבר היום יש לא מעט אנשים

שמכחישים את מה שהיה לפני 6 חודשים. אז אני לא רוצה לתאר מה יהיה בעתיד, אחרי

ששורדי השואה ייעלמו לחלוטין. ולכן, היום הזה הוא 'סופר' חשוב. אני חושב שמן הדין

היה, מר זייברט, שתוותר, כן. גם אם זה ג'ובים ומשרות, תוותר על הדיון ביום הזה

ותדחה אותו ביומיים או .3 אני יודע שזה קשה, זה מאד מאד קשה לדחות, באמת, זה

כסף וזה מינויים, ג'ובים, קשה, הלל ושבח על עצמכם, קשה. אבל אני חושב, גם שפירא,

אנ י חושב שהייתם צריכים להתגבר על זה, להתגבר ולדחות את זה ולא לעשות את זה שעה

לפני יום השואה.

ברשותכם, אני רוצה להקריא תפילה לזכר הנרצחים והנטבחים בשואה. כיוון שזה לא

נעשה וזה לא עלה פה כסעיף בכלל, אני רוצה לומר תפילה, לפחות שזה ייאמר, אם לא

כסעיף אז כמילים.

אֵ ל מָ לֵ א רַ חֲ מִ ים, שׁשׁוֹוֹכֵן בַ מְְּּ רוֹוֹמִ ים,

הַ מְְּּ צֵא מְְּּ נוּוּחָ ה נְְּּכוֹוֹנָה, תחת כַנְְּּפֵ י הַ שְְּּ כִינָה,

בְְּּ מַ עֲלוֹוֹת קְְּּ דוֹוֹשׁשִׁ ים וּוּטְְּּ הוֹוֹרִ ים, כְְּּזוֹוֹהַ ר הָ רָ קִ יע מאירים ומַ זְְּּהִ ירִ ים, לנשמות אחינו בני ישראל

הקדושים והטהורים שנפלו בידי הרוצחים ונשפך דמם באושוויץ, מיידנק, טרבלינקה ובשאר

מחנות ההשמדה באירופה,

אֶ ת כָל הַ נְְּּשׁשָׁ מוֹוֹת שׁשֶׁ ל שׁשֵׁ שׁשֶׁ ת מִ ילְְּּ יוֹוֹנֵי הַ יְְּּהוּוּדִ ים, חַ לְְּּ לֵ י הַ שוֹוֹאָ ה בְְּּ אֵ ירוֹוֹפָה,

שׁשֶׁ נֶהֶ רְְּּ גוּוּ ונשרפו ונִשׁשְְּּׁ חֲ טוּוּ ונקברו חיים בכל מיתות משונות ואכזריות על קדושת השם

בעבור שאנחנו, בניהם ובנותיהם, אחיהם ואחיותיהם, נודרים צדקה בעד הזכרת נשמותיהם

בגן עדן תהא מנוחתם

12

לָ כֵן בַ עַ ל הָ רַ חֲ מִ ים יַסְְּּ תִ ירֵ ם בְְּּ סֵ תֶ ר כְְּּנָפָיו לְְּּ עוֹוֹלָ מִ ים,

וְְּּיִצְְּּ רוֹוֹר בִ צְְּּ רוֹוֹר הַ חַ יִים אֶ ת נִשׁשְְּּׁ מוֹוֹתֵ יהֶ ם.

ה' הוּוּא נַחֲ לָ תָ ם וינוחו בשלום על משכבם ונאמר אמן.

תודה.

הרב מנחם שפירא: תודה רבה. אני הייתי רוצה לבקש איזו שהיא בקשה אישית,

יעקב, באמת, בנימה אישית. היום זה ערב יום השואה, יום רגיש מאד, אם אתה מסוגל,

אני יודע שמאד קשה לך, קשה לך להתאפק והכול, אם אתה מסוגל להתאפק פעם אחת.

תמחה בפעם הבאה, תמחה מה שאתה רוצה. תכבד את היום הזה. פעם אחת תתאפק, תיקח

את היום ברצינות, אל תזלזל בנושא כזה מכובד וחשוב. אני יודע ששום דבר לא יעזור,

הרצון שלך להשמיץ כנראה מתעלה מעל החשיבות של היום החשוב הזה. ואני בא לבקש

ממך, באמת, את ה לא חייב לקבל את הבקשה, זו בקשה אישית, בנימה אישית, אם אתה

מסוגל לכבד את היום שתהיה איזו שהיא אחוות רעים, פעם אחת שנשב ונשמע רק פרגונים

אחד על השני.

ואני באמת רוצה לנצל את ההזדמנות, אדוני ראש העיר, באמת להודות, אני חושב שזה

דבר שבכלל לא מובן מאליו, כל הנושא של להיכנס לקדנציה חדשה, כמו שנאמר, עדיין

ללא תקציב עירייה, שעובדים ,1/12 כל דבר זה בעייתי, להכין תוכניות עבודה כשעדיין

אין תוכניות עבודה ולצאת למבצ ע פורים יומיים אחרי שנכנסים לקדנציה ולמבצע פסח,

שצריך להתחיל אותו ביום שנכנסים לקדנציה בשביל שהמבצע יצליח, אני חושב שזה דבר

בכלל לא מובן מאליו, זה דבר בכלל לא פשוט, איך אפשר להצליח להביא עיר לרמת נקיות

כזאת.

זה באמת המקום להודות לכל אלה שפעלו והזכירו פה את כל אלה שפעלו, באמת היה נקי

והיה מבריק. היה כיף להסתובב בליל החג ולראות את העיר וניקיונה כנאה וכיאה לעיר

התורה והחסידות. באמת, גם אריק, תודה רבה, זה מאמץ לא פשוט לבוא להתארגן,

לעשות כזה מאמץ לפרויקטים בכאלה סדרי גודל.

ובלי המחויבות שראש העיר לקח על עצמו מיד כשהוא נכנס בתחילת הקדנציה, שמה שהיה

לא יהיה והעיר תהיה נקיה והעיר תהיה מתוחזקת והשקט יחזור לתושבים, אז אנחנו

באמת מודים על כך. ואנחנו מודים לנציגינו בעירייה שהיו שותפים, גם הרב עקיבא שטרן,

גם הרב יעקב ביטון, שמחזיקים את התיקים הרלוונטיים, יחד עם סגן ראש העיר הרב

שיקי מנדל, שעבד באופן אישי, זו דוגמא אישית לנציג ציבור שלא מחכה לאף אחד. כשהוא

בא לעזור אנשים ורואה שצריך לעזור לאנשים שיוכלו לפתוח את החג, הוא באופן אישי

ראיתי אותו סוחב ארגזים, אורז מארזים, רץ לאנשים לחלק להם בבתים, באופן אישי,

בלי עוזרים, בלי אף אחד. למה? כי הוא רצה לראות איך אנשים.

יש עוד שיטה – להתלונן, לשים סטטוסים – אני לא נכנס לזה, זו גם שיטה. אבל אנחנו

עכשיו ביום השואה לא נכנסים לזה. אבל אני באמת חושב שמגיעה תודה רבה- (מגיב

להערה של יעקב וידר) לישיבה הבאה תשמור את זה. עכשיו אחווה ורעות, פעם אחת.

תודה רבה.

הרב חנוך זייברט: הרב שטיצברג, בבקשה.

הרב שמחה שטיצברג: קודם כל, אני ארשה לעצמי-

13

הרב חנוך זייברט: (מגיב להערה של יעקב וידר) אני מבקש ממך לא להפריע לי.

מר יעקב וידר: אני רוצה להבין.

הרב חנוך זייברט: אני מעלה הצעה לסדר לפי שאני קבעתי את סדר היום.

מר יעקב וידר: אז אני מבקש-

הרב חנוך זייברט: אתה לא יכול להתייחס, רק אם ידונו בזה. אני לא שואל אותך.

(יעקב וידר מדבר ולא ניתן לשמוע) אם אתה מפריע פעם נוספת אתה תפסיד את הדיבור

שלך. אתה לא תפריע לישיבה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני אחליט מתי אתה

תדבר. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

מר יעקב וידר: אתה לא תחליט.

הרב חנוך זייברט: אני קורא אותך לסדר פעם שניה. אני קורא אותך פעם שלישית

ואתה לא תקבל רשות דיבור אף פעם.

מר יעקב וידר: אתה לא מאיים עלי. מגיע לי 5 דקות לדבר ...

הרב חנוך זייברט: שמחה, בבקשה.

ב. הצעה לסדר יום של הרב שמחה שטיצברג, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);

הרב שמחה שטיצברג: קודם כל, לפני שאני אגע בסעיף, אני רוצה לברך כאן, יש

חברים חדשים. היות ואני הוותיק או מהוותיקים ביותר פה, אז באמת לברך את החברים

החדשים, שלא יסתכלו רק על המהומות שיש פה, בדרך כלל תמיד השתדלנו להרבות כבוד

שמים ולהתנהג, הנה, יש כאן אחד, מנחם, אתה היית עוד לפני 40 שנה גם כן, שטרן ועוד

אחרים, להרבות כבוד שמים באחווה ושלום ורעות, והמטרה שלנו לא לריב. בישיבה

הקודמת היה לי אירוע משפחתי, שמחה של פדיון הבן, לא הייתי, אני מברך אתכם עכשיו.

עכשיו לעצם ההצעה – כמו שאמרתי לכם, אתם יודעים, אני הרבה שנים, בחודשים

האחרונים, זה היה בסוף הקדנציה, אני לא יודע מה קרה, התחיל פתאום מבול של

טלפונים, כל פעם מקבלים טלפונים על כאלה דברים ועל כאלה דברים, אנשים בכו לפני,

אמרו – הנשמות של הילדים שלהם נשרפות, בעיקר בליל ששי. שוב, אני לא מדבר על אלה

שברוך השם כל הישיבות והכוללים מלאים עם לומדי תורה, אבל אנשים הולכים וכל

המסעדות, הפיצריות, הצ'ולנטים שמוכרים וכל הדברים האלה, נהיה מקומות בילוי.

פעם היו באים לקנות אוכל, מי שזוכר, היה כזה מקום קטן, מי שרצה קנה אוכל. היום זה

נהיה יותר גרוע אפילו מבתי קפה ונשמות נשרפות שם, בפרט בלילה שהמבוגרים לא

נמצאים ואומרים – מה קרה לנו? תמיד, אני זוכר בבני ברק, פעם בשעה 7 הסתובבו פקחים

וסגרו חנויות. ב- 7 מי שהחנות היתה פתוחה קיבל 'רפורט'. אז משכו את זה עוד שעה ועוד

שעה, והיום נהיה ב- 10 וב- 11 וכל הלילה.

והאמת היא, העליתי את ההצעה הזאת בעקבות הבכיות והדמעות של כל האנשים מכל

החוגים שבאו אלי – אשכנזים, ספרדים, חסידים, ליטאים, כולם – ואני לא ידעתי אם אני

צודק או לא. ואז, ברוך השם, השם האיר את עינינו ויש לנו סמכות מעלינו, יש עוד סמכות

בעיר וזו הסמכות הרבנית, יש 3 רבנים בעיר – חסידי, ליטאי, ספרדי – וראינו את המכתב

14

שפרסמו ביום ששי, ניסן תשפ"ד, מהשנה הזאת, שאמרו שהדבר הזה חמור. לכן אני, יכול

להיות שיש כזה חוק ויש כזו תקנה, ואם לא אז אני מבקש להעלות ולהחליט-

הרב חנוך זייברט: שמחה, אתה יודע טוב מאד שאנחנו התחלנו לפעול בנושא הזה

ומשתדלים לפעול בזה. זה לא סוד שכולם ראו מה שקרה באזור של איצקוביץ ובמקומות

אחרים בעיר, התחלנו לפעול בזה, אנחנו נפעל בזה, ואם ירצה השם אנחנו נדאג שהנושא

הזה יבוא על פתרונו, ואני חושב שאתה יכול למשוך את ההצעה לסדר שלך. אם אתה מושך

את ההצעה, נעבור-

הרב שמחה שטיצברג: היות ואני מאמין בראש העיר ובפועלו, אני מושך את ההצעה.

אני צריך שיטפלו, לא להעלות הצעה.

החלטה: הרב שמחה שטיצברג משך את הצעתו לסדר.

ג. הצעה לסדר יום של הרב עקיבא שטרן, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);

הרב חנוך זייברט: אני עובר להצעה לסדר הבאה של עקיבא שטרן. אי אפשר לדבר

בהצעות לסדר שהורדו מסדר היום.

הרב עקיבא שטרן: בשבת חול המועד יצאו מאות מתושבי קרית הרצוג פרדס כץ

למחאה תפילה בהוראת רבני השכונות, מכל העדות ומכל החוגים, למחות כנגד חילולי

השבת. זה מה שהביא אותי להגיש את ההצעה לסדר וברשותכם אני אקרא את ההצעה

לסדר.

תושבי שכונות צפון העיר קרית הרצוג פרדס כץ עדים לאחרונה להתפרצות חמורה של

חילול שבת נוכח פעילותו של חניון אוטובוסים חשמליים של חברת דן תחבורה הפועל

באזור התעשייה, אשר מחלל ברגל גסה את קדושת השבת, כאשר אוטובוסים נכנסים

ויוצאים בשערי החניון בעיצומו של יום השבת. זה בדרך כלל קורה לקראת סוף השבת,

בשעתיים האחרונות של השבת. על כן מבוקש ממועצת העיר לקבל החלטה כדלקמן:

מועצת העיר תורה לגורמי האכיפה והפיקוח לאכוף את הוראת חוקי העזר בכל האמצעים

העומדים לרשותם על מנת למנוע את חילול השבת.

הרב חנוך זייברט: אני רוצה להגיד לך שאני מכיר את הנושא הזה זו לא פעם

ראשונה, ותמיד ששעון קיץ מתחיל עם חילופי השעות זה קורה. אנחנו דיברנו עם חברת

דן, דיברנו עם חברות אחרות, אני מאמין שהם יעמדו בנושא הזה ולכן אני חושב שאתה

יכול למשוך את ההצעה שלך. אם אתה מושך – נעבור להצעה הבאה של הרב אלבוים.

הרב עקיבא שטרן: אני מושך. כן.

החלטה: הרב עקיבא שטרן משך את הצעתו לסדר.

ד. 2 הצעות לסדר יום של הרב שלמה אלבוים, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);

הרב שלמה אלבוים: שלום וברכה, אחר הצהריים טובים. הגשתי שתי הצעות – את

ההצעה השניה משכתי, הגשתי לראש העיר אחר הצהריים, היא כבר לא רלוונטית, אחרי

שכבר חולקו כל הסגנים ולא נשאר למה שאני ביקשתי שיהיה.

אני אתמקד בהצעה הראשונה. קיבלתי את פרוטוקול הישיבה מתאריך ,26.8.21 שם אני

15

רואה שיש הצעה להעביר את טיפת החלב מהמבנה שלה למקום אחר. שם תהיה השתתפות

שכירות ,50-50 בעקבות נזילות – 'אינו ראוי לשימוש עקב רטיבות ונזילות במקום'. לפי

מידע שקיבלתי. לא רק שהיו נזילות אלא גם כן באופן מכוון אנשים שהיה להם אינטרס

בזה גרמו נזקים למקום, בשביל לפנות את טיפת החלב, וכעת על העירייה יש את ה- %50

של שכירות במקום אחר.

אני מבקש, לאחר שהמקום שופץ והמקום ראוי, להחזיר את טיפת החלב למקום ולפנות

את הפולשים משם.

הרב חנוך זייברט: מביקור שאני עשיתי במקום, המקום הזה היום צריך עוד שיפוץ

כי נוזלים עוד היום מים ויש היום נזילות, ומשרד הבריאות מתנגד שתהיה שם טיפת חלב.

אם אתה רוצה להסתפק בזה – טוב, אם אתה רוצה – אנחנו נדון אם להעלות את זה לסדר

או להוריד את זה.

הרב שלמה אלבוים: אני אצטרך פשוט לראות את הדברים של משרד הבריאות.

הרב חנוך זייברט: או קיי, אז אני מבקש להוריד את זה מסדר היום. מי בעד

להוריד את זה מסדר היום? שירים את ידו. תודה. מי בעד שידונו? ירד מסדר היום.

מר יעקב וידר: אני דורש לדבר.

הרב חנוך זייברט: אתה יכול לדרוש. אתה יכול לדרוש. זה לא משנה, זה לא נושא

שעל סדר היום. הלאה. אני אגיד מתי אתה מדבר.

החלטה: ברוב קולות ,הוסרה הצעתו לסדר הראשונה של הרב שלמה אלבוים מסדר יום

המועצה. להוציא את הרב מנחם כרמל, מר יעקב וידר והרב שלמה אלבוים שהתנגדו.

הצעתו שניה לסדר של הרב אלבוים נמשכה על ידו לפי בקשתו.

ה. אישור החלטת ראש העיר בדבר הארכת שירות של מנהלת האגף לשירותים

חברתיים ומנהל אגף תשתיות (רצ"ב החומר);

הרב חנוך זייברט: סעיף ה' - הארכת שירות של מנהלי אגפים – מצורפת המלצת

הוועדה להארכת שירות בעניין הארכת שירות של מנהלת האגף לשירותים חברתיים גב'

ארלט מויאל ושל מנהל אגף התשתיות מר חנוך זיידמן. פשוט שני האנשים האלה צריכים

להמשיך בתפקיד שלהם, שנוכל להשלים את תהליך המכרזים. כל זמן שזה לא נעשה,

אנחנו מבקשים להאריך את זה ב- 6 חודשים.

הרב אליהו דוד שושן: שלום וברכה. דבר ראשון, אני רוצה לגבי הסעיף הזה פה,

להאריך את השירות של הגב' ארלט מויאל מהרווחה, אני מדבר בתור יו"ר ועדת רווחה

למרות שאני לט מחזיק תיק, אבל גב' ארלט מויאל, כמו שאתם יודעים, היא גברת מוערכת

מאד באגף הרווחה ובעזרת השם עד שימצאו לה מחליף, אנחנו מאד נשמח כביכול שיאשרו

את זה, להאריך לה בחצי שנה.

כמו כן, בהזדמנות הזאת שאני מדבר אני מאד רוצה להודות לראש העיר ולנתי נחום על

הניקיון שהיה פה בעיר. זה דברים, איך אומרים, אני מתי שירדתי מהבית תמיד נתקלתי

באיזה משאית זבל, זה מה שהיה. יש פה אחד התושבים שגם רוצה לדבר על זה, אני אשמח

אם יתנו לו לדבר כמה דקות, הרב יעקב עמר.

הרב חנוך זייברט: מי עוד רוצה לדבר?

16

הרב שלמה אלבוים: אני רוצה להתייחס לגבי ההצעה הזאת, להאריך עובדי עירייה

בהארכה שהיא בלתי סבירה. מדובר פה על 6 חודשים, שזה משהו שהוא קיצוני, נתנו להם

3 חודשים אחרי הבחירות. אנחנו לא יודעים איפה זה אוחז. פה אנחנו שומעים שאנחנו

פשוט לא מצאנו תחליף.

בדברי ההסבר מצאנו שעדיין המכרז לא נסגר. התחושה היא חשד למצב כזה שמחזיקים

עובדים, שהעובדים תלויים בפוליטיקאים, שהפוליטיקאים האריכו להם את הימים, ולכן

דבר כזה הוא חריג מאד, אנחנו מדברים פה על חודשים רבים, ודבר כזה היה אמור להיגמר

כבר מיד. לפחות היינו יודעים שיש לנו מכרז שהוא כבר סגור, יש לנו את הדברים. אנחנו

אוחזים הכול באוויר.

התחושה שלנו שבעצם זו הארכה ועוד הארכה, או שמחכים פה לאיזה שהוא מישהו שיקבל

את התפקיד הזה, או משהו אחר שמסתתר. הדבר הזה הוא מסוכן. אי אפשר לתת לאנשי

מקצוע להיות תלויים בפוליטיקאים ולכן אני מתנגד לדבר הזה. זה דבר ראשון.

לגבי זיידמן, אני גם אומר אותו דבר. במועצה הקודמת נתנו לו גם כן תפקיד של נציג

העירייה באיגוד ערים. אנחנו רואים פה שבעצם אנחנו משאירים אותם תקופות ארוכות

מאד, הדבר הזה לא מסתדר. היו מציעים פה איזה חודש או משהו, היו רואים פה איזו

שהיא תוכנית מסודרת איפה אנחנו אוחזים עם זה. זה בעצם לתת לאנשים – תהיו פה

ותהיו תלויים בנו. לכן אני מתנגד להצעה הזאת.

הרב חנוך זייברט: מי בעד? תודה. מי נגד? 3 – כרמל, וידר ואלבוים. תודה.

הרב חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח לא נכח באולם זה.

החלטה: ברוב קולות, אושרה החלטת ראש העיר בדבר הארכת השירות של מנהלת האגף

לשירותים חברתיים ומנהל אגף תשתיות בעירייה לשישה חודשים. להוציא את הרב

מנחם כרמל, מר יעקב וידר והרב שלמה אלבוים שהתנגדו.

ו. מינוי חברים נוספים לדירקטוריון החברה הכלכלית לבני ברק בע"מ לפי ההצעה

המפורטת במכתב הרצ"ב;

***מר נתי נחום יצא מהישיבה***

הרב חנוך זייברט: דירקטוריונים – בפעם הקודמת החסרנו בבחירה שני חברי

דירקטוריון של החברה הכלכלית ואנחנו משלימים את המספר הזה היום. שני השמות הם,

צריך לשים אחד עובד עירייה – זה נתי נחום, מנהל אגף תברואה בעירייה ב- 17 השנים

האחרונות; וצרי ך אחד חיצוני, איש ציבור, זה חייב להיות אישה לפי החלוקה, לכן נבחרה

ד"ר לאה לוי, דוקטור לרפואה בעלת תואר שני במדעים, טכנולוגיה, בריאות וייעוד

מחקרי, התמחות אתיקה רפואית וביו אתיקה. יש למישהו התנגדות?

מר יעקב וידר: אני מבקש להתייחס.

הרב חנוך זייברט: תתייחס, בבקשה. תביאו לו רמקול.

מר יעקב וידר: קודם כל, עברתי על קורות החיים, אתה רוצה שנאשר את זה,

אין לי מושג למה בחרת אותם. למה אין נציגות לאופוזיציה בדירקטוריון? צריכה להיות

נציגות לאופוזיציה.

17

הרב חנוך זייברט: יש.

מר יעקב וידר: אין נציגות לאופוזיציה. אין. אתה בחרת? מי בחר את

הנציגות? אין נציגות לאופוזיציה. האופוזיציה לא בחרה נציג ולכן כל הכינוס הזה וכל

הדיון סביב זה הוא לא תקין. ועצוב לי שהיועץ המשפטי שיושב פה מטעם הלשכה

המשפטית לא מציב את זה, כי זה מה שהחוק דורש. החוק דורש נציגות לאופוזיציה וזה

לא קיים. גם בקורות החיים, מי אמר שהם מתאימים? נתי נחום, מי אמר שהוא מתאים?

לאה לוי, לא יודע איך קוראים לה, אני לא מכיר את האישה הזאת. אולי היא מתאימה,

אולי לא.

מבקשים מאיתנו להצביע, יכול להיות שיש פה אנשים שכלאחר יד מרימים את היד –

להוריד, להעלות, להוריד, להעלות. אני בודק, רוצה לראות אם היא מתאימה. כנציג של

התושבים, אני צריך לראות אם היא מתאימה לתפקיד, אם הוא מתאים לתפקיד. אין לנו

מושג האם הם מתאימים. והחמור ביותר, זה שאין נציגות לאופוזיציה בדירקטוריון,

אופוזיציה שתשמיע דברים אמיתיים שנוגעים לתושבים ולא רק ילקקו לכם וישבחו

אתכם. תודה.

הרב שלמה אלבוים: ראשית כל, בהתאם לתקנון החברה הכלכלית, מותר רק שיהיו

9 חברים בדירקטוריון. ככה זה כתוב. יש לי בפניי את התקנון.

עו"ד יעקב ראבד: לפי התקנון זה .15

הרב שלמה אלבוים: זה צריך להיות מחולק שליש-שליש-שליש. אנחנו אוחזים פה

במצב שאין לנו את השליש לנציגי ציבור.

הרב חנוך זייברט: הוא בדק ויש.

הרב שלמה אלבוים: אני אומר ככה, בהתאם לבג"צ ,78789 אמרתי לך את זה גם כן

בישיבה הקודמת, צריך שיהיו נציגי ציבור שהאופוזיציה תבחר. אין לנו את נציג הציבור

שנבחר על ידי האופוזיציה ולכן אי אפשר למנות את הנציגים האלו.

בנוסף, אנחנו צריכים גן כן שיהיה, הוועדה צריכה לבחור קודם את הנציגים, זה לפי תקנה

(2ד) לתקנות, לפני שאנחנו מביאים למועצה לאשר את הדבר הזה, הוועדה צריכה לבדוק

את הדבר הזה.

הרב מנחם כרמל: היות ואמרו לי לא להתייחס לסעיפים הקודמים, ירדו מהסדר,

אז אני רוצה להתייחס לסעיף הזה. באמת כשמביאים לאישור המועצה חברים או שינוי

בוועדות, צריך להביא את זה ולתת את זה קודם לחברים. כמו שבחרנו מנכ"ל, ישבנו

כולנו, הוא לא היה נוכח, היה נציג משרד הפנים, נציגת משרד הפנים, כל אחד אחרי זה

תחקר, שאל, התרשם, הביא את התרשמותו ובחרנו בחיר לטעמי מאד טובה.

אפילו שאני באתי עם אנרגיה לא להכשיר אותו, אבל התגברנו, כי ראינו שהוא באמת

מתאים. גם במקרה הזה צריך היה להביא לנו מראש, אבל היות ואנחנו, נעשתה בעיר

עבודה, ראינו יכולות בערב פסח של נתי נחום, אני חושב שאפילו שאנחנו מתפקידנו להיות

באופוזיציה לוודא שהדברים יהיו מסודרים ויביאו לנו לפני זה את כל הנתונים, הפעם

אנחנו מחפשים את טובת העיר ויש להצביע בעד. תודה.

הרב חנוך זייברט: מי בעד לאשר? תודה. מי נגד? תרשמי מי נגד בבקשה.

18

החלטה: ברוב קולות, הוחלט לאשר את מינוי החברים הבאים לדירקטוריון החברה

הכלכלית לבני ברק: מר נתי נחום, מנהל אגף תברואה בעירייה; ד"ר לאה לוי – נציגת

ציבור. להוציא את הרב מנחם כרמל, מר יעקב וידר והרב שלמה אלבוים שהתנגדו.

ז. אישור עסקה במקרקעין בבעלות העירייה בגוש 6123 חלקה ,315 לפני הסכם בין

עיריית בני ברק לבין רשפה חברה לבנין בע"מ ח.פ. 513483131 (רצ"ב טיוטת

הסכם וחוות דעת משפטית);

הרב חנוך זייברט: יש אישור עסקת מקרקעין. לעירייה היה שטח בגן ילדים.

ראבד, תסביר את זה בבקשה. סעיף ז'.

עו"ד יעקב ראבד: כפי שכבר כתבתי בחוות דעת שמונחת פה לפני חבר המועצה,

לעירייה יש זכויות בבית משותף ברחוב רבי עקיבא ,40 בבית הזה יש 10 יחידות דיור,

העירייה למעשה מפעילה ביחידה שלה גן ילדים כבר הרבה מאד שנים. הבניין הזה בנוי

כבר משנות ה- ,40 מצבו מאד ירוד, כבר הכינו כל מיני תוכניות על ידי מינהל התכנון, שגם

עוגנו בחוק של התחדשות מבנים.

את הבניין הזה מתכוון לחדש יזם שהתקשר בהסכם עם כלל בעלי הזכויות, למעט עם

העירייה, שבו הוא מתכוון להרוס את הבניין הקיים ולבנות תחתיו בניין חדש עם יחידות

דיור נוספות. הוצג לעירייה ההסכם. העירייה נשאה ונתנה על פרטי ההסכם. פרטי ההסכם

קובעים שהעירייה תהיה זכאית במקום אותה יחידה שיש לה בגודל שטח רשום של 38.5

מ"ר כיום לשטח חדש של 127.5 מ"ר, לפי תשריט שגם קיים בין המסמכים. העסקה הזאת

נבדקה על ידי השמאי של העירייה, השמאי מאיר פינקלשטיין, שאישר שהעסקה היא

עסקה כדאית ונכונה וטובה ומיטיבה עם העירייה.

העסקה הזו גם פטורה ממכרז לפי סעיף (3.2י"ד) לתקנות המכרזים, שם קובעת התקנה

שבמידה והשמאי אכן מאשר שהמחיר הוא מחיר נכון וראוי, ובנוסף שהעירייה לא מחזיקה

יותר ממחצית הזכויות, כאן מדובר בהחזקה של %6.25 מכלל הזכויות במקרקעין, אזי

ככל ש וועדת שלושה בראשות מנכ"ל העירייה, יחד עם גזבר ויועץ משפטי קובעים

שהתנאים הם תנאים טובים עבור העירייה, הם נכונים ועבור היעילות הכלכלית העסקה

היא נכונה, אז כך נכון וראוי לעשות גם ללא מכרז.

ואכן הוועדה התכנסה היום בראשות המנכ"ל וכך קבעה, עם מעט הוראות לתיקון

ההסכם. אני רק מבקש מחברי המועצה שרואים את חוות הדעת, רואים את ההסכם

המפורט, רואים את כלל התנאים וההוראות, גם להסמיך אותי להמשיך לשאת ולתת

ולדייק בפרטים בניסוחים משפטיים על מנת שנגיע באמת לנוסחה שהיא הכי טובה עבור

העירייה, שזה יהיה גם במסגרת ההחלטה.

הרב חנוך זייברט: מי בעד בבקשה?

הרב שלמה אלבוים: אני מבקש לדבר.

הרב חנוך זייברט: בבקשה.

הרב שלמה אלבוים: ראשית, לא קיבלנו את נספח ,9 שבעצם בחוזה זה הלו"ז של

החוזה, בעצם מה נתן אותו יזם לעירייה. נספח 9 לא צורף בשום מקום, לכן מבחינתי לא

ניתן בכלל- יש חוזה שבחוזה הזה לא כתוב בידוק מה אנחנו מקבלים. זה הכול. איפה

19

מקבלים, מה מקבלים. הדבר הזה, לדעתי פשוט אי אפשר להעלות להצבעה. זה דבר ראשון.

לדעתי זה פשוט 'עיקר חסר מן הספר'.

דבר נוסף שאני רוצה להתייחס – החוק שמאפשר לפטור, הרי בעצם מה אנחנו פה רוצים?

לפטור ממכרז, כדי שהעירייה תוכל להוציא משהו בלי מכרז. הסעיף שמאפשר לפטור

ממכרז זה רק כשיש שותפות בין העירייה לבין משהו אחר. אין פה שותפות בעצם. אם יש

פה אפשרות אפילו טכנית לחלק לכל אחד את היחידה שלו, אין את הפטור הזה ממכרז.

קל וחומר כשפה יש לעירייה את היחידה ממש, את תת החלקה שלה, אין שום אפשרות

להסתמך על פטור ממכרז בכזו מן סיטואציה. אין פה שותפות. זו בעצם בעלות נפרדת.

ולכן לדעתי אין בכלל את המצב וחייבים לצאת למכרז. זה דבר נוסף.

עוד דבר אני רוצה לציין, גם שמענו עכשיו שאנחנו מדברים פה על איזה שהם 38.5 מטר,

מעניין, כי השמאי העירוני מדבר על 105 מטר. וגם בהיתר אני רואה שמדובר פה ב- 105

מטר.

לכן אני כאילו מנסה להבין איך זה יכול להיות שמצד אחד בנוי כבר רק 38 ומקבלים את

ה- 127 או איפה זה אוחז פה עם הסיפור הזה. זה דבר שהיינו צריכים לקבל עליו- לא

סיימתי עוד, אבל בוא, תענה על זה, נתקדם הלאה.

הרב חנוך זייברט: לא, לא, תגמור את הדברים שלך והוא יענה בסוף על הכול.

הרב שלמה אלבוים: אין בעיה. אני רוצה להתייחס גם כן לגבי ה- %.6.25 כשאנחנו

עושים עסקת קומבינציה, יש בפסיקה שלא מתייחסים בעצם לרכוש המשותף אלא בעצם

לדירה עצמה. ואם אתה אוחז שכל הדירות הן שווה ערך באותו גודל, אז בעצם לא מגיע

לעירייה רק את האחוז הקטן הזה, אלא מגיע בעצם כמו שיש לה את ה- %10 ולא את ה- 6

נקודה מה שציינת פה. זה דבר שהוא חשוב מאד .

עוד דבר נוסף – העירייה הולכת לקבל פה, בעצם לחזק את המבנה בשביל גני ילדים. בעצם

יש לנו פה מטרה, אבל מה שיוצא לנו פה מהרפרוף, שבעצם הולכים לקבל בכלל קומת

גלריה והשטח הזה הולך להיות צמוד בקומת גלריה. איפה שהחלק שהבניין אמור להיות,

החלק שאמורה לקבל העירייה, שם יצורף מה שיש עכשיו לעירייה. זאת אומרת, שאין פה,

לא הולך להיות פה גן.

זאת אומרת, כל התיאוריה שכאילו אנחנו הולכים פה ועושים פה גן, זה בעצם הכול הולך

להיות בקומת גלריה, שבקומת גלריה אין חצר ואין שום דבר, ועכשיו זה בסדר גמור.

הייתי שם במקום, ביקרתי וראיתי, יש כניסה יפה מרחוב הרב קוק, יש שם חצר כמו

שצריך, בעצם אנחנו לא מתקדמים פה לשום גן, אנחנו מתקדמים פה לאיזו שהיא עסקת

נדל"ן.

אני רוצה עוד שתי נקודות ואני חושב שאני לא מכביד, לא כועס ולא- יש את כמה כל אחד

קיבל. היינו צריכים לקבל במקום הצהרה בחוזה שהיזם מצהיר שהעירייה מקבלת מה ש-

בוא נבדוק, בוא שתהיה חוות דעת, שתהיה שמאות, משהו, איזה שהוא מסמך שנוכל

לקרוא אותו. כי 4 שורות זה דבר שהוא לא נתפס שיש כזה דבר.

דבר אחרון שאני רוצה לציין על הנושא הזה – אנחנו פה צריכים גם כן שתהיה הצהרת

ניגוד עניינים – מי זה היזם ואם יש לו קשר עם ראש העיר, אם יש לו קשר עם עוזר ראש

העיר. אנחנו צריכים פה הצהרה על ניגוד עניינים, שנדע על מי מדובר. בעצם החוזה שהגיע

אלינו הגיע ריק, בלנקו, איזו שהיא חברה, לא כתוב על ידי מי הוא נחתם. צריכים פה

20

הצהרה של ניגוד עניינים, שנדע שהדבר הזה נבדק כמו שצריך. תודה.

עו"ד יעקב ראבד: אני מודה לך על השאלות, במיוחד על האחרונה. באמת אני

ביקשתי מכלל חברי המועצה וראש העיר היה הראשון מכולם להעביר לי שאלון ניגוד

עניינים מלא, שמפרט את טיב היחסים והקשרים שיש לו. וכמובן שכל חבר מועצה, במידה

והוא יודע שיש איזה נושא שהוא מעלה חשש של ניגוד עניינים, הוא צריך להודיע על כך

ולצאת, גם אם זה לא חשש קבוע, כי אף אחד לא יודע איזה עסקה בדיוק תגיע. אבל הרב

אלבוים, אני עוד מחכה לשאלון ניגוד עניינים שלך, שיחזור אלי, על מנת שבאמת תוכל

לכהן בפורומים הרלוונטיים.

לגבי יתר השאלות, אני אענה לפי הסדר. בנוגע לנספח ט' החסר – אז באמת התנאים הם

כפי שהם מפורטים בחוות דעת השמאי שקיבלנו. זאת אומרת, התמורה לעירייה היא שטח

מבונה, בשיעור של 127.5 מטר, זו התמורה לעירייה. אני מבהיר את זה כאן, אם זה לא

היה ברור מתוך המסמכים, שעל זה אתם נדרשים לתת את הדעת ולהצביע, כאשר השמאי

קובע שזו תמורה הולמת.

לגבי האפשרות לחלוקה בעין – אז חד משמעית, הנושא הזה נבחן ונבדק במסגרת ועדת

השלושה, שצריכה לבחון שאין אפשרות לצאת למכרז או אפשרות אחרת, אין אפשרות

לחלוקה בעין, אי אפשר לחלק שטח של 426 מטר, שזה שטח החלקה, ל- 10 חלקים נפרדים,

גם אם נחלק לפי יחידה ולא לפי השיעור בהחזקה ברכוש המשותף, לא ניתן לחלק, לכל

אחד לתת 40 מטר בקרקע, הוא לא יוכל לעשות עם זה שום דבר, זו לא חלוקה ריאלית.

החלוקה היא רק באופן של בניית בית משותף וכך עושים בכל מקרה אחר של פרויקטים

של תמ"א 38 פינוי ובינוי מכל סוג שהוא.

לגבי הטענה שלך, שהיא טענה צודקת – נפל אי דיוק בשומה, אי דיוק שהיטיב עם העירייה,

כיוון שנכתב שהעירייה מחזיקה 105 מטר והיא תקבל 127.5 מטר. בפועל אני כבר מחזיק

בחוות דעת מתוקנת שתואמת למה שכתוב באמת בנסח הרישום, כל אחד יכול לבדוק, זה

מסמך פומבי, שלעירייה יש החזקה של 38.5 מטר בלבד ואף על פי כן היא מקבלת שטח

של 127.5 מטר, כך שמהבחינה הזאת אתם יכולים לדעת שהתמורה יותר מיטיבה מכפי

שנכתב על ידי השמאי. אז אם כך נקבע שהעסקה היא טובה, אז על אחת כמה וכמה בהתאם

למצב העובדתי הנכון.

לגבי הטענה שלך שצריך לבחון לפי השטח ביחסיות בין היחידות ולא בהתאם לחלוקה לפי

שיעור ההחזקה ברכוש המשותף – אז צריך להבין שהנוסחה פה, שעל פיה נקבעה התמורה

לעירייה, היא באמת נקבעה לפי השיעור שלה בהחזקה לפי השיעור היחסי ביחס לחלקי

הדירות.

זאת אומרת, היא קיבלה תמורה של דירה, כפי שהיא מחזיקה היום דירה, פלוס תוספת

יותר גדולה מיתר בעלי הדירות. ופה אני גם מתייחס לטענה הנוספת שלך, שלא קיבלנו

הצהרה, אז אני פה בשביל לתת לכם פה את הנתון הזה – כל בעלי הדירות קיבלו תמורה

של 3 מטר בסה"כ יותר, העירייה קיבלה יותר כ- 30 מטר ביחס למה שיש לה בשיעור

הקיים, בזכות המו"מ הדי קשוח שניהלו פה עם היזם, כאשר העירייה נשארה הדירה

האחרונה שטרם חתמה איתו על חוזה ולכן היה לה באמת את הפריבילגיה לקבל שיעור

תמורה כזה שהשמאי יכול להצביע שהוא לגמרי תואם. אז עניתי גם לגבי העניין הזה.

עוד הערה אחת אחרונה ובזה אני מסיים את ההתייחסות הכוללת לכלל השאלות – היתה

כאן טענה שאנחנו מקבלים את התמורה בקומת הגלריה - לא, אנחנו מקבלים את התמורה

הציבורית בקומת השיפוע, ששם גם נמצא גן הילדים היום. אין שינוי בהקשר הזה ביחס

21

למצב כיום. זה בדיוק באותה קומה.

הרב חנוך זייברט: שמח על ההבהרות. מי בעד בבקשה? מי נגד? תודה.

החלטה: ברוב קולות, הוחלט לאשר את עסקת המקרקעין שבבעלות העירייה בגוש 6123

חלקה 315 לפי הסכם בין עיריית בני ברק לבין רשפה חברה לבנין בע"מ. כמו כן הוחלט

להסמיך את היועמ"ש עו"ד יעקב ראבד להמשיך לשאת ולתת ולדייק בפרטים ואת

הניסוחים המשפטיים. להוציא הרב מנחם כרמל, מר יעקב וידר והרב שלמה אלבוים

שהתנגדו.

ח. אישור התקשרות עם חברת חשמל לישראל לצורך החכרת חדר טרנספורמציה

הנמצא ברח' רבינו בחיי ,6 בני ברק מקרקעין הידועים כגוש 6122 חלקה 950

(רצ"ב טיוטת ההסכם וחוות דעת משפטית);

הרב חנוך זייברט: יש לנו גם הסכם עם חברת חשמל לגבי חדר הטרנספורמציה

שנמצא ברחוב דונולו. זה רק אישור פורמלי של ההסכם עם חברת חשמל. מי בעד בבקשה?

מי נגד? רוצה להתייחס? כן, אבל תעשה את זה רק בדקה שתיים כי אנחנו רוצים להספיק

מנחה ויש שני סעיפים.

הרב שלמה אלבוים: גם בנקודה הזאת אנחנו צריכים שיהיה לנו איזה שהוא מסמך

שמראה שיש צורך בזה. לפני שיש מסמך אי אפשר להביא להצבעה במועצה. צריך שחברי

המועצה יראו איזה שהוא מסמך של חברת חשמל, שמישהו דורש את זה. לפני שיש לנו

את הדרישה הזאת המינימלית, אי אפשר לגשת להצבעה. זה דבר ראשון.

דבר שני – אתה כותב גם כן – בפנינו מונח הסכם חכירה – אין לנו שום הסכם. לא ראינו

הסכם, לא קיבלנו הסכם. איך אנחנו יכולים להצביע על הסכם שבכלל לא נמצא בפנינו?

עו"ד יעקב ראבד: התשובה לשתי השאלות: עצם זה שחברת חשמל משקיעה כאן

כספים על מנת, כלומר היא דרשה את זה, חברת חשמל דרשה את זה, אחרת היא לא היתה

מעבירה נוסח של הסכם, שכמו שאני מבין, וזו כבר תשובה לשאלה השניה, שאכן גב' חיה

לוין שלחה את זה לכלל החברים, את טיוטת ההסכם וכולכם ראיתם אותה.

הרב חנוך זייברט: או קיי, מי בעד? מי נגד בבקשה? כרמל נגד. מי עוד נגד? אלבוים

נגד. אתה נגד או נמנע, מה אתה?

מר יעקב וידר: נמנע.

החלטה: ברוב קולות, הוחלט לאשר התקשרות עם חברת חשמל לישראל לצורך החכרת

חדר טרנספורמציה הנמצא ברח' רבינו בחיי ,6 בני ברק, מקרקעין הידועים כגוש 6122

חלקה .950 הרב מנחם כרמל והרב שלמה אלבוים שהתנגדו. מר יעקב וידר שנמנע.

ט. מינוי משנים לראש העיר;

הרב חנוך זייברט: משנים לראש העיר – ניר אריאל, כבר דיברנו עליו בישיבה

הקודמת, יהיה משנה לראש העיר. מיכאל קקון יהיה סגן ומשנה לראש העיר. משה

מורגנשטרן משנה לראש העיר. יוסף יצחק יעקובוביץ משנה לראש העיר. אהרן אלבוים

משנה לראש העיר. אני רוצה לאחל להם הרבה הצלחה והרבה טוב. מי בעד בבקשה? מי

נגד? תודה רבה.

החלטה: ברוב קולות, הוחלט לאשר את מינוים של: ניר אריאל, מיכאל קקון, משה

מורגנשטרן, יוסף יצחק יעקובוביץ ואהרון אלבוים – כמשנים לראש העיר. להוציא את

הרב מנחם כרמל, מר יעקב וידר והרב שלמה אלבוים שהתנגדו.

י. שונות.

הרב חנוך זייברט: עוד שתי דקות. בפעם הקודמת שעשינו את מחזיקי התיקים,

אני הייתי מחזיק תיק בקרה, מהיום והלאה שמחה שטיצברג מחזיק תיק בקרה. מי בעד

22

בבקשה? מי בעד? מי נגד?

החלטה: ברוב קולות הוחלט לאשר את הרב שמחה שטיצברג כמחזיק תיק הבקרה במקום

ראש העיר הרב חנוך זייברט.

הרב ניר אריאל: אני שמח להתמנות היום למשנה לראש העיר, לכבוד הוא לי

תואר כזה בעיר התורה והחסידות, עם שאר חבריי משאר הסיעות וחבריי הסגנים וראש

העיר.

אני מרגיש קשר לכל יושבי הבית. אזכיר שלמדתי בישיבה חסידית מספר חודשים והיתה

לי הזכות להיות החברותא של הגאון הרב משה הלל הירש קרוב לשנה. כמובן אני מודה

להורי היקרים ולרבותי העיקריים ולמרנן, בראשם הגאון הגדול הרב צמח מזוז שליט"א,

מר"ן ראש הישיבה שליט"א וכן ליו"ר התנועה הרב אריה דרעי, השם ישמרו ויחייהו,

שמצאו בי שליח נאמן. השם יעזור שנסייע לפרט ולכלל כראוי ומעבר לו ונמצא חן ושכל

טוב בעיני אלוקים והאדם.

הרב אהרן אלבום: אני גר פה בעיר בסביבות 13-14 שנה, לא היתה תקופה כל כך

טובה ויפה בניקיון, לא היתה תקופה כל כך יפה ושמירה על הסדר הציבורי. אני מסתובב

פה עם רכב בעיר, בדרך כלל מאד מאד קשה לנסוע פה בעיר בערבי חגים וברוך השם הגיע

פה בולדוזר אחד, שלא רואה את אף אחד ממטר והוא עושה לנו פה סדר, ועל זה אנחנו

רוצים להודות לו.

מותר שיהיו ויכוחים בכל דבר. אבל כשעושים משהו טוב, צריך לדעת להגיד תודה. עכשיו

אני רוצה לקרוא לנציג התושבים, הרב יעקב עמר, שיביא תעודה לראש העיר. הוא רוצה

להגיד גם כמה מילים. הרב יעקב עמר, בבקשה.

הרב יעקב עמר: כל מי שגר פה בעיר יודע איך נראה ערב חג בעיר ואיך היו

נראים פה החגים. יש פה מדי הרבה דוברים, אנחנו לא רוצים להפריע למנחה, אבל תודה

לראש העיר.

הרב חנוך זייברט: הישיבה נעולה.

רצ"ב קישורים למצגות:

מצגת ביעור חמץ_2024

מצגת אגף תשתיות פסח 2024

מצגת סיכום פסח 3

23