וועדת לקליטה העליה מיום 25.05.2021

פרוטוקול וועדה לקליטת עליהמס' 10/780 מיום 25.05.2021

משתתפים:

▪ חופית בן אהודה

▪ ורד סולומון

▪ זהבה הראל

▪ רוסט קרפמן

▪ שרה פיקדו עו"ס

▪ יצחק הלמן

▪ גיל שטכמן

▪ אלמוג חזות

▪ נטלי גרנד

▪ נטלי צסרסקי

▪ ליה ליידרמן

▪ ויאצ'סלב רוזנברג

▪ שגית נגוסה

▪ רות פרנקל

על סדר היום

• הצגה של המיזם "דרך חדשה" – יישום מדיניות הממשלה לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה

ישראלית - ע"י אגף הרווחה ושירותים חברתיים.

25-30 משפחות בליווי ארוך ובנוסףישנה פעילות בקבוצות של לימודי אולפן, אימהות חד הוריות, קבוצת

גברים (אחוז הגירושים גבוה), קבוצה של הנגשה דיגיטלית לצמצום פערים במיומנויות ועוד.

יש ריבוי תכניות ויחד עם זאת בתכנון להרחיב את הטיפול בשפה האמהרית. התכנית תלויה באיור תקציב.

בין הפעילויות הקיימות לעולים:

• הנגשה דיגיטלית.

• שבירת חסמים.

• סיוע עם הבירוקרטיה, מיצוי זכויות.

שירותי גישור ליוצאי קהילה אתיופיה ניתנים יחד עם כל שאר הקהילות. השירותים אוניברסליים לכל

הקהילות. הוצע על ידי גב' רות פרנקל להתנדב ולתת שירותי גישור בענייני הג ירושים ב"שבו בנים". כמו

כן, רות הציעה לקיים פגישה לקבוע את המ ועד איך מגיעים לקהלים רלוונטיים.

נטלי גרנד: עולים חדשים יוצאי אתיופיה עד 15 שנים בארץ מקבלים מימון שכר לימוד מלא. בנוסף

וואוצ'ר לרכישת קורס בעלות עד 7 אלף שקלים + אולפנים. למשפחות שנקלעו לבעיות כלכליות , אפשר

לספק 1500 עד כסיוע חריג וחד פעמי.

בשנת 2020 כמות יוצאי אתיופיה שהגיעו למרכזי קליטה היה הכי גבוהה.

בבאר שבע יש ארבעה מרכזי קליטה: נורית, חרוב, קלישר ויעלים. רוב האוכלוסייה שמתגוררת שם הם

עולים עד שנתיים בארץ, כרגע יש יותר. הצוות מורכב ממנהל, מדריך רכישה, מדריך תעסוקה, ועו"ס. 10

חודשים אולפן + אולפן גיור. כל העוליםיוצאי אתיופיה מחויבים לעבור גיור תוך שנה.

יש כאלה שמוצאים תעסוקה גם בתקופה של לפני שנה בארץ. בשנה שניה מתחיל תהליך רכישת דירה. רוב

העולים שהגיעו לב"ש, נשארים בעיר. השנה גויסו שני פרויקטורים למחלקת קליטה עירונית בב"ש

שמלווים ומקטינים משברים של המעבר ממרכז קליטה לדיור קבע בעיר. כל הצוות במרכזי הקליטה

מופעלים ע"י הסוכנות היהודית וממומנים על ידי המשרד לקליטה ועלייה.

איציק הלמן: למה לא לרכז את הפרויקט שהוצג במרכזי קליטה ע"מ להקטין את הצורך בטיפול כאשר

ייצאו לחיים עצמאיים?

נטליגרנד: לצוות במרכז קליטה יש צוות מטפל, הסיוע ניתן במיוחד בתהליך המעבר ממרכז הקליטה

לדיור קבע בעיר. הליווי הרווחתי ניתן לתושבי העיר, מי שעדיין נמצא במרכז קליטה ייתכן ויעבור לעיר

אחרת.

נטלי צסרסקי: הפרויקטורים בקשר עם כל העולים, הם מצרך מאוד חיוני, חוסכים לעולים הרבה מאוד

משברים.

הנושא של הגירושים/טרום גירושים, האנשים הולכים לאיבוד. נושא חיוני, חשוב לפתח ולהוציא לפועל.

שרה: רעיון מבורך, תכנית "מגשר" אדם מהקהילה עצמה שקיבל מעמד להתערב בענייני משפחה. לעול ים

יש צורך להכשיר מגשרים מ קהילתם. לדור הצעיר צריך ליווי רגיל ולא לבדל אותם מכלל האוכלוסייה

העירונית. צריך לבחון את המיקום של השירות. ב"שבו בנים" לתת שירות לעולים חדשים ולאוכלוסייה

מבוגרת, ולצעירים לתת שירות במקום אחר.

גיל: יש משבר בקרב המשפחות, ילדים רוכשים שפה וההורים לא. הילדים הופכים להיות "המבוגרים"

בבית. ההורים מאבדים שליטה לילדים בני 12 ומעלה עקב המשברים. סוכם לקיים ישיבה עם מחלקת

קליטה עירונית + רווחה על מנת להבין מהו צורך לכל קהל יעד.

איציק: האם קיימים יעדים ומדדי הצלחה?

חופית: אכן, היעדים קיימים. אחת המטרות שילוב העולים בחברה ישראלית וצמצום תלות ברווחה. עולה

שיוצא ממעגל הטיפול, כלומר עולה עצמאי - מדד להצלחה.

ורד: יש בטיפולי כמה עולות שלא ידעו קרוא וכתוב, כעבור שנתיים עברו לתכנית אחרת של קורסים

ולימודי תואר – זאת הצלחה.

גיל: חשיפת התכנית גרמה לצעד אחד קדימה לאיתור אנשים שיכולים להתנדב ולתרום.

חופית: מברכת על הפורום ועל הנכונות לעזור ולקדם את הסוגיה.

עדיין קיים האתגר להגיע לקבוצה של הגברים והאימהות .

נטלי גרנד : מזמינה לשת"פ וסיוע לעולים יוצאי אתיופיה עד 15 שניםבארץ.

איציק הלמן : מבקש להכניס ללופ של הזמנת אורחים בוועידה את העמותות שעוסקות בקליטת העלי יה.

העמותות מקבלות תמיכה מעיריית ב"ש אין שום סיבה שלא נדבר ולא נדע על הפעילות.

רשמה ליה ליידרמן

גיל שטכמן

יו"ר הוועדה