החלטת ועדת ערר עש רחל נחשון

בפני וועדת הערר לענייני ארנונה

שליד עיריית בת - יס

לפי חוק הרשויות המקומיות ( ערר על קביעת ארנונה כללית ) תשלייו - 1977

העוררת : רחל נחשון ת''ו 8436594

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית בת - יס

החלטת

בהתאס להחלטת בית המשפט הנכבד מיוס 11.11.2018 במסגרת הליך עמיינ 33467-12-17

נחשון (חסוי) ואח' נ. עיריית בת-ים התבקשה וועדת הערר, ככל הניתן בהרכבה המקורי,

לתת את נימוקיה להחלטתה מיוס 2.11.2017 בדבר דחיית ערר הארנונה שהוגש עייי העוררת

הנוגע לנכס ברחוב האורגיס 9 בת - ים ( להלן: הנכס" ) ולפיכך מתכבדת וועדת הערר

(בהרכבה המקורי) ליתן את נימוקיה, כדלקמן:

1. כאמור לעיל, וועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית בת-ים, קבעה בהתחלטתה

מיוס 2.11.2017 כי דין הערר להידחות.

2. בפני וועדת הערר (המקורית) הוצגו טיעוני מנהל הארנונה אולס לא הוצגו טיעוני

העוררת ואת על אף האפשרות שניתנה לה יילהציג טיעון קצר מלפניה, בכתב, שלא

יעלה על 3 עמודיסיי (כך בהחלטת בית המשפט הנכבד מיוס 11.11.2018).

3. הנכס נשוא הערר הינו נכס עסקי (בית מלאכה) ומצוי ברח' האורגיס 9 בת יס.

4. וועדת הערר בבואה ליתן החלטה שקלה ושוקלתּ היטב את מכלול העובדות,

הטענות, המצגיס והראיות שהונחו ומונחים לפניה ובהתאס לכך נתנה ונותנת את

החלטותיה.

5. טענות העוררת נכתבו באריכות ובפירוט הן בכתבי הערר השוניס, הן בערעוריס

שהוגשו לבית המשפט לעניינים מנהלייס והן בסיכומיס השוניס ותמציתן:

א. הנכס אינו ראוי לשימוש עפייי סעיף 330 לפקודת העיריות ולפיכך יש לפטור את

העוררת מתיובה בארנונה בגינו.

ב. העוררת כלל לא החויקה בנכס וזאת לפחות עד תחילת שנת 2008.

ג. השטת בגינו מחויב הנכס בתשלוס ארנונה איננו תואס את השטת המצוי בידי

העוררת בפועל.

6. טענות המשיב נכתבו אף הן באריכות ובפירוט הן בכתבי התשובה לערר ולעתירות

המנהליות והן בסיכומיס ותמציתן:

א. הנכס ראוי לשימוש ואף נעשה בו שימוש בפועל.

ב. המשיב פעל כראוי מבחינת רישוס המחציק בנכס ואף פירט את פעולותיו בעניין

זה.

ג. | טענת העוררת לעניין שטח הנכס נטענת בעלמא וללא מדידה והוכחה לעניין זּה.

דיון והכרעה

7. סלע המחלוקת בין הצדדיס מתמקד בפרשנות סעיף 330 לפקודת העיריות ובחינת

החלתו על הנכס נשוא הערר. זהו לשון סעיף:

בנין שנהרס או שניזוק (תיקון מס' 131) תשע"ב-2012

0. נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי

אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו

הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק..."

8. כאמור, סעיף 330 לפקודת העיריות מונה שתי אפשרויות למתן פטור מתשלוס

ארנונה:

האפשרות הראשונה למתן פטור חיא לבניין שנהרס ואינו קייס עוד.

האפשרות השנייה היא לבניין שניווק במידה משמעותית כך שאי אפשר לשבת בו

ואכן אין יושבים בו וניתנה על כך הודעה בכתב לעיריה וזאת כל עוד הבניין במצב

של נכס הרוס או ניווק.

האפשרות השנייה לפטור מארנונה, אשר היא הרלוונטית לעניין אה, הינה קשה

יותר ליישוס מאחר ומטבע הדברים, מידת הנוק למבנה נתונה לפרשנות.

9

10

11

2

במסגרת בר''מ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע''מ נגד עיריית תל אביב - מנהל

הארנונה נדרש בית המשפט העליון לשאלה מתי המחזיק בנכס פטור מתשלום

ארנונה ויצר מעין מתווה לבחינת סעיף 330 לפקודת העיריות.

במסגרת ואת, פסק בית המשפט העליון כי המבחן הקובע בעניין ה הוא מבחן

אובייקטיבי, דהיינו, האס הבניין אינו ראוי לשימוש ואין יושביס בו.

המבחן הוא כאמור מבחן אובייקטיבי ואין השאלה כיצד תופס הנישום, באופן

סובייקטיבי, את הנזק למבנה.

כמו כן, הודגש כי יש להצביע על נּק משמעותי בנכס על מנת שהנכס יוכרו כלא

ראוי לשימוש ואין להחיל פטור על כל בניין מוזנח.

. על מנת לבחון את מידת הנוק למבנה, כאמור בהלכת המגרש המוצלח, ערכה וועדת

הערר סיור בנכס בתאריך 8.3.2015 (ואת בנוסף על סיורים נוספיס בנכס שנערכו

עייי וועדת הערר הקודמת במסגרת ערר אחר אשר בו נקבע באופן מובחק כי הוועדה

דוחה את הטענה כי הנכס ניזוק או נהרס במידה שאי אפשר לשבת בו).

במהלך הביקור התרשמה הוועדה כי לא ניתן להכריו על הנכס כנכס שאיננו ניתן

לשימוש.

ההיפך הוא הנכון, הוועדה התרשמה כי הליקוייס עליהס הצביעה העוררת אינס

מונעים שימוש בנכס כמבנה תעשייתי.

יתרה מזאת, יוזכר כי סעיף 6 לצו הארנונה של עיריית בת יס מציין מפורשות כל

סיווג *תעשייה ומלאכהיי טומן בחובו גס ייסככה מקורה שיש לה למעלה משנל

קירות ובגובה 2 מי ומעלה, תחשב כמבנה תעשיה ומלאכהיי.

אין מחלוקת כי הנכס הנדון עומד בתנאים אלו ולכן עליו להיות מחויב בתשלום

ארנונה בהתאס.

בנוסף, הוצגו בפני הוועדה תמונות מתאריך 12.4.2015 המעידות כי בנכס נעשה

שימוש לטובת אחסון ארגזיס של המפעל השכן.

זאת, לצד העובדה כי בנכס הייתה מערכת אבטחה מתקדמת וכליס סניטריים וכי

בעל השטח השכן התזיק במפתח לנכס, מצביעים כי השימוש בנכס לא היה חד

פעמי וכי השימוש בנכס אפשרי על אף טענות העוררת כי הנכס איננו ראוי לשימוש.

3. עושה רושס כי העוררת, ככל הנראח משיקולים כלכליים, בחרה שלא להשקיע

כספים בנכס ולא לשפצו אלא להשאירו כך במצבו הנוכתי כדי שתוכל לחימנע

מתשלוס ארנונה לעיריית.

אולס, שיקול ות אזננו יכול לסייע לה ולאפשר לה להתחמק מחובת תשלוס .

הארנונה שכן מצבו של הנכס מאפשר לעשות בו שימוש כפי שאכן נעשה לטובת

\ אחסון.

4. לעניין טענותיה הנוספות של העוררת, מקבלת הוועדה את עמדת המשיב וקובעת כי

חמשיב פעל כראוי מבתינת רישוס המתזיק בנכס וכי לא נסתרה המדידה שבוצעה

עייי חמשיב, כל שכן שעל פי חסכמי השכירות בין העוררת לבין השוכרים, אותס

צירפה העוררת עצמה, שטת הנכס גדול יותר מהשטח הנטען על ידה ללא כל הסבר.

5. לאור כל האמור לעיל, דין הערר להידחות.

מיתנה היום, ז' בשבט תשפ'ייא, 20.1.2021

./

לט %

0

"א

מר א%1%15 לפלומבר עו"יד בקעמ 4 מסיקה = מר ניסים בנפשיאן

חבר הוועדה

חבר הוועדה . ריר הו