החלטת ועדת ערר גודלמן ויקטוריה

5 1 :החסז 7 03-50-2018

.

ועדת ערר לעניין תאריך:

ארנונה כללית ערר מטי: 23

עיריית בת יס

בפני ועדת ערר לענייני ארנונת

שליד עיריית בת -ים

לפי חוק חרשניות המקומלות (ערר על קביעת ארנונה בללית) תשלי/ו-1977 ₪

בפני חברת ועדת ערר: עיריית בת-ים

ור: עוייד מטי לשם ועזית ערר לענינל ארנונת כללית

חבר: מר אדיר בן משח --

%

,

העוררת: | ויקטוריה גולמן ת.ז 332415595

ע'יי ב'יב עויד אלבסנדר פהן

מבית אל על, רחוב בן יהודה 32, משרד 805, תל אביב 6380501

טלי; 03-6200811; פקס: 03-5252188

-נגד-

המשיב; מנהל האונונה בעלריית בת- ים

עייי ב'יפ עוייד הררי, טויסטר ושות'- עוה ייד קרן גולן אבני

מדרך בן גוריון 2, מגדל ב.ס.ר1, רמת גן

מען למפתבים: ת.1 912, בני ברק

טל': 03-7553880; פקס: 03-7553801

החלטה:

1 רקע עובדתי:

1 העוררת, ולקטוריה גולמן, הינה השוכרת בדירת מגוריס ברחוב העצמאות ל5, בת ים (להקן:

''הנכסי).

2 ביום 02.09.2015 נערך בנכט ביקור של פקח המחלקה במסגרתו התברר כי הנכס משמש כגן

ללדים.

3 ביום 24.12.2015, נערך, עייי פקח מחלקות תארנונה, ביקור נוסף בנכט בו עלה כי בקשר

לשימוש הנטען בנכט ייכמגוריםיי, הרל שמדובר בחדר בודד בדירה הכולל מלטה וארונית בלבד

ואולם שאר המקוס משמש כגן ללדים.

4 ביום 13.01.2016 הגישה העוררת השגה על החלטה בדבר שיגוי תוב ארנונה-

ו

5 ביום 6 הוגשה תשובתו של מנהל הארנונה להשגה במסגרתה החליט המשיב לסווג

הנכט כדלקמן: 55 מייר בסיווג 4.1 לצו המיסים ו- 15 מ'יר בסלווג 3.1 לצו המיסים ייכדירת

מגורים'י.

6 ביום 01.03.2016 הוגש הערר במטגרות התיק הגדון (להלן: ''העררי).

שּ

5

17

138

9

21

22

25

24

25

26

1

1 :חס 7 03-50-2018

ביום 06.09.2016 התקלים דיון בערר הנדון עייי ועדת ערר לענייני ארנונה כת יט בה הוחלט:

'יתוגש בקשה מטעס בייכ העוררת לעניין בקשתו לרשימת פעוטונים ותשלומים ותיגתן עליה

החלטה. הבקשה צריכה להיות מנומקת. כמו כן בתוך 45 העוררת תגלש את סיכומיה לשאלות

של סמכולותיה של הועדה... בשאלת ההשבה, שאלת הרטרואקטיביות ושאלת הרחבת חזית.

ביכ המשיב 45 יום לאחר מכןיי. (דהלינו עד ליום 22.10.17) (לחלן : ייהחלטת הועדהי).

לאור העובזה שחלפו 45 למים ממתן חחלטת הועדה וטרם הגישה העוררת את סיכומיה

לשאלות של סמכולותיה של הועיה, בשאלת החשבה, שאלת הרטרואקטיביות ושאלת הרחבת

חזלת הגיש המשיב בקשה למחיקת הערר מחוסר מעש.

ביום 29.03.2017 כ- חמישה חודשיט לאחר המועד, הגישה העוררת את טיכומית.

טענות העוררת:

במסגרת הערר, מעלה העוררת את הטענות הבאות:

העוררת הנה השוכרת של דלרת מגורים בה 70 מייר, ללא מרפסת או גלנה, ברחוב העצמאות

9 בבת ים, בה מתגוררות בעצמח.

העוררוג עוסקת בטיפול בתינוקות, משפחתון בבית לתינוקות מגיל 6 חודשים עד 36 חודשים,

בבית 5 *לדִים בשעות הבוקר.

חיוב רטרואקטיבי- בחודש 12/2015 העוררת קלבלה הודעח לפיה בוצע תישוב למפרע, ובה

שונה סווג למסחרי ל- 55 מייר מדירתה במקום 20 מייר שהיו עד כה, ודרישה תשלום הפרשי

חישוב חדש של ארנונח החל מיום 21/7/2014 עד ליו 31/12/2015. אין לדרוש חישוב למפרע.

עמדה על כך השופטת שטרסברג-כחן : ייבפקודת העיריות לא הוקנתה טמכות לתקן שומת

ארנונח באופן רטרואקטיבי. כיון שכך ולאור האמור לעיל, *דנו תהא קפוצה במהן אפשרות

לתקן שומת הארנונה באופן רטרואקטיביייי. בנוסף עפייי פסייד של בית המשפט המחול

בשרתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בו נדונה שאלה של חיוב רטרואקטיבה אחרל בלקורת

העלרליה ומדידה חוזצרת של שטחים, ונקבע כי דרישת העיריה לחיוב רטרואקטיבי אינה

חוקית?.

יש לסווג את כל הדירה כדירת מגוריט בלבזד: משפחתון עד 5 תינוקות אינו מצריך רישוי או

סווג ארנונה. לכן העוררת וכאית לחישוב מחדש והחזר של ההפרש הץץן חיוב עסקל לביץן חוב

עבור מגורים גם עבור שטח של 20 מייר מדירתה ששילמה מיום 21/7/2014 עד ליו

5

החלטה שרירותית : אין כל הסבר, מדוע העיריה התליטת לשנות סווג הארנונה מ-20 מייר

ל-55 מייר, מרשת? מהגוררת בדירה בגפח, ובמחצית הראשונה של הלוס מטפלת בכמה

תלנוקות, בחדר אחד בלבד. לא ניתן שוס הטבר להבדל בין ביקור הפקח שקבע 20 מייר ארנונה

מסחרית לפקח שקבע 5 מייר לארנונה מסחרית. בכל מקרח, על החלטה אסור להיות

שרירותלת, מדובר ב-20 מייר המשמשים את התינוקות, ולכן יש לקבל את השגת מרשתל על

שינוי סווג ארנונה לעסקית מ-20 מייר ל-55 מייר,

לפיכך מבוקש לקבל את הערר.

טענות המשיב:

המשיב ענה לטענות העוררת בטענות הנגד הבאות:

ביום 2.9.15 נערך בנכס ביקור פקח המחלקה במסגרתו התברר כי הנכש משמש כגן ילדים.

בנסיבות אלח, סווג נכס העוררת בסלווג 4.1 לצו המיסים של עירלית בת ים, //עסקיםי, החל

י ע"א 975/97 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חב' מִים בע"מ, פד"י כד(2) 4333.

+ עת"מ 2532/06 (מחוזי תל אביב) מאיר נגד מועצה מקומית בית דג].

5

2

3

48

5

6

77

1

6 :חס 8 03-850-2018

מיוס החזקת העוררת בנכס בשנת 2014.

ביום 24.02.2015, לבקשת העוררת, נערך, עייי פקח מחלקת הארנונה, ביקור נוטף בנכקי

במסגרתו טענה העוררת כי יחד עם השימוש בנכט כגן ילדים, היא מתגוררת בנכט.

מביקור פקח המחלקה בנכס עלה כי בקשר לשלמוש הנטען ייכמגוריםיי, הרי שמדובר בחזיר

בודד בזדירה הכולל מראה וארונית בלבד, ואולס רובו המוחלט של החז'ר, משמש אף הוא כגן

ללדים. דבריבו אלח עולים מפורשות נוכח מיטוות הפעוטות והלולים המוצביט בחדר הנטען,

אשר תועדו עייי פקח המחלקה באמצעות צילום.

*חד עס +את, לפנים משורת הדין, החלש מנהל הארנונה לסווג חנכס כדלקמן- 55 מייר בסיווג

1 לצו המיסים ו- 15 מייר בסיווג 3.1 לצו המיסיס יידירות מגורים'"י.

בהתאם להחלטת הועדה, הצדדים התבקשו להגיש סיכומיהם לעניין הטענות המקדמיות

בלבד. על אף האמור, במסגרת סיכומיה פרשה העוררת את שלל טעמותיח בערר, תוך

התעלמות מוחלטת מהתלטת ועדת הערר הנכבדה האמורה. לאור האמור, יש להורות על

מחיקת הפרקלם בסיכומי העוררת אשר אלנט דנים בטענות המקדמלות :

פרק בי- שינוי סווג למסחרל מ-20 מייר ל-55 מייר- החלטה שרירותלית.

פרק גי- אין לסווג פעוטון של עד 5 *לדים עד גיל שלוש כמסחרי והגנה מן הצדק.

פרק 1'- פנללה לעלרללה לפל חוק חופש המיזיע לגבי פעוטונים בפיקוח.

פרק הי- תחולת התזקה אף בהימנעות מהבאת ראיות כלליות.

לעניין שאלת חרטרואקטיבל; המשיב יטען כי טמכותו של מנהל הארנונה בהשגה נקבעה

בסעיף 3א) לחוק חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשלייו- 1976 (להלן:

חוק העררי), ובו נקבע: *(א) מי שחוליב בתשלום ארנונה כללית רשאל תוך תשעלם ימיס מיום

קבלת הודעת התשלום לחשיג עליח לפני מנחל הארנונה על לסוד טענה מטענות אלה :

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצו? באזור כפי שנקבע בחודעת התשלום ;

(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גזדלו או חשימוש ברן

(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בטעיפים 1 ו-296 לפקודת העיריות ;

(4) היה הנכס עטק כמשמעותו בסעיף 8 לחוק הטדרים התשנייג- שהוא אינו בעל שליטה או

שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכטיי.

מלשון הסעיף, עולה כי לוועדת הערר הנכבדה לא הוקנתה כל סמכות לז'ון בטענה בדבר חיוב

שהושת באופן רטרואקטיבי. קביעה זו אף עוגנה בהלכה, כך ראו בעתיימ (מנהלי נצרת)

6 דור אנרגלה (1998) בעיימ גי עירלית כרמלאל (פורטם בנבו, 19.03.2007) נקבע כל:

וומכאן למדנו כי, סמכותו של מנהל הארנונה מצומצמת ומוגבלת לנושאים עובדתייט בלרד.

בעוד הנושאים האחרים, כגון + הקריטריונים שנקבעו לאופן הטלת הארגונה, סבלרות גובה

הארנונה, או עצם חוקיות הטלת הארנונת, וכן שאלת חוקלותה של הוצאת שומה

רטרואקטיבית וכיוצא באלה, אזנם בסמכותו... אין וה אפשרי להתעלס מסעיף 3 לחוק הערר,

המגבלל את טמכותן של ועזות הערר, לעללות המנווו בו, ומוציא מסמכותן את כל השאלות

בדבר חוקלות הטלת השומה הרטרואקטיבית, ו/או כל טענה בדבר אי תוקיות.

מכאן, שבחיעזדר סמכות של ועדת הערר הנכבדה לדון בטענה בדבר חזוב רטרואקטיבי, הרל

שיש לדחות טענה וו על הסף.

שאלת ההשבה: המשלב יטען כי בהתאם לחוראת סעלף 3(א) לתוק הערר, לוועדת הערר

הנכבדח אין סמכווז לדון בשאלת ההשבה. לענלן ה, אף ראה אה דבריו של המלומד הנריק

רוסטוביצ, בספרו שארנונה עלרונית השגה ערר וערעוריי, התשעייו 2026 : יילמנהל הארנונה אין

סמכות לדון בתביעה להשבת ארנונה שנגבתה ביתר, וחיא נתונה לבית המשפט האזרתי לפל

גובה הסכום הנתבע בהתאם למבחן הסעד. כך נפטק בבית המשפט העליון, וכך נפטק

בערכאות הדיוננות- בבית המשפט חאצרתיים ובבתי המשפט לעניינמלם מנהללים. קלימת

פסלקה סותרת, אולם ההלכה המחליבת ח?א כמתואר לעלליי.

שאלת הרחבת חצית: חמשי יטען כי כתב הערר אינו חמקום להעלאת טענות אשר זכרן לא

בא בהשגה ועל כן, וקל חומר אין להעלות טענות חדשות במסגרת הדיון. משכך יש לדחות על

הסף או טענת העוררת לחלוב למפרע, השבה, החלטת שרירותלת, להגנח מן הצדק ואפליה.

5

1 :חס 9 03-50-2018

8 לאור האמור בהרחבה, יש לדחות את טענות העוררונ לעניין חיוב רטרואקטיבי, השבה,

והרחבת חצית:

4 ביוס 22.05.2018 ערכה הוועדה דיון בערר, במהלכו הרחיבו הצדדים בטענותיהס.

5 דיון והכרעה:

1 בפני וועדת ערר הונחו סיכומים אשר הוגשו מטעט העורורת וסיכומים אשר הוגשו מטעם

המשיב.

2 קראנו הלטב את כל טענות הצדדים ועיינו במטסמכים שמופיעים לפנינו, לרבות הטענות

שהושמעו בישיבת הוועדה ואשר נכתבו היטב בסיכומים אשר הוגשו עייי הצדדיס ולרבות

המצב המשפטי חרלוונטי לטענות הצדדיס.

3 לעניין הרטרואקטיבי אין בסמכות הוועדה לדון בסוגיה זו, לכן טענה זו נדתית.

84 קעגיין התלוקה בין העסק לבין שימוש כמגורים אין ספק כל המקוט שימש הן למגוריס והן

למשפחתון, המהלוקת הינה לגבי השטח בגינו לש לחייב משפחתון המהווה עסק לבין השטח

בגינו יש לחייב כמגורים.

5 השלמוש הנצשה בנכס בפועל:

סעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה? קובע את הסמכות להטלת ארנונה, כדלקמן:

/(א) מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית, על הנכסים שבתחומה

שאינם אדמת בנין; הארנונה תחושב לפי *חידת שטח בהתאס לסוג הנבסי,

לשימושו ולמקומו, ותשולם ביד* המתזיק בנכס.

(ב) חשרים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסיט וכן כללים בדבר אופן חישוב

שטחו של נבס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לענין הטלת ארנונה כללית

בבפוף להוראות סעיף קטן (ב1) לענלין אופן תישוב שטחו של נכס....*/

בהתאם לסעיף ה סיווגו של נכס נעשה על פי השימוש אשר נעשה בו בפועל.

6 בהתאם לעמנ (תיעא) 20620-02-11 לושע דפנה ני מנהל חארנונה בעיריית תל אביב יפול:

*יעל- פי שלושה מבחנים תסווג הרשות את הנכס: טוגו, שימושו ומקומו.

לצוין כי מבחנים אלו, אינס שווים במשקלם...... רבים הם המשדדים

והעסקים המנוהלים מתוך דירת מגורים, תוץ הקצאת שטח ייעודי לבך.

נכסים אלה מכונים בשם' נכסיט מעורבים "......... בהקשר לנכסים אלה

נקבע כי הסיווג שלהם על-פי מבחן השימוש ייקבע על-מי השימוש

העיקרי בנבס..... //

בפסייד +ה נקרע כי יש לבטל את החלטת וועדת ערר או לחלופין לקבוע שיש לסווג לפחות חלק

מהדלרה בתעריף יימגוריט או לחילופי חילופין להש?לב את הדיון לוועדת ערר לבירור

העובדות,

7 בהתאס להלכה שניתנת בבגייצ 764/88 דשנים וחומריס כימלים בעיימ נגזד ע. קריית אתאל:

'יהתכלית של המיתקנים והשימוש שנעשה בהם על-*די העותרת מסווגים

אותט ומשבצים אותם במסגרת המתאימה. מבתינה זו אין שוני בי .

השימוש הנעשת במיתקניה הנייל של העותרת לבין מיתקניט המשרתים

את הציבור הרחב. התכלית היא אחת'י.

בגייב זה קבע כל אחד המבחנים לסלווגו של נכס הוא השימוש הנעשה בו. כאשר מדובר במתקן

רב תכלית? בעל שימושים מגווניס שניתן לחפריד בין מתקניו השונים, ייעשה הסלווג לפל

יחוק הסדריכו במשקן חמדינה (תלקוני חקייקה להשגת יעדי התקציב), תשמייג-1992

עמ (תייא) 20620-07-11 ושע דפנח ני מנהל הארנונה בעקריית תל אביב יפו

* במוצ 766/88 דשמים וחומרים כימלים בעיימ נגד ע, קריית אתא פייד מיירנג)

5 1 :החסז 9 03-50-2018

השיימוש וחתכלית של כל חלק בנפרד,

8 פסייד ברייט 2723/10 הוצאת ספרלט עב עובד בעיימ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו",

קבע כל:

"יכל נכס נבחן על פי נסיבותיו הפרטניות, ואין בתגדרה בללית בדי לייתר

בדיקה זאת",

9 החלטה:

מכל הטעמיס הנזכרים לעלל, אנו סבורים כל יש לסווג הנכט בהתאם לפעילות העסקית

המתבצעה בו. דחלינו, שטח של 25 מייר יסווג כדירת מגוריט ויתרת השטח לסווג כעסקי.

6 סיכום:

אשר על כן, מקבלת הוועדה את ערר הארנונה שהוגש עייי העוררת כנגד מנהל הארנונה בעיר

בת-לם על שומת הארנונה בגין הנכס שבנדון באופן חלקי.

ניתנה היוטש: 13.08.2018

זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מקומייט באזור תל- אביב תוך 45 *ום.

על החתום:

₪

- | רתות ער

אדיר בן משה ייר מט? לשם דליה קצב

+ בריים 2723/10 הוצאת ספרים עם עובד בעיימ ני מנהל הארנונח בעירלית תל אבירייפו (מלוט 53.5.2010)